הבוקר (שלישי) שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, אלכס שטיין ורות רונן סימנו קו עימות חדש וישיר מול הדרג המקצועי במשרדי הממשלה. במסגרת החלטה בעתירות של ארגוני שמאל ותקשורת נגד מינויים פוליטיים ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, בחרו השופטים לצאת בהצהרה משמעותית. ההצהרה הזו אינה נוגעת רק לתיק עצמו, אלא מהווה התרעה כלכלית מפורשת לעבר פקידי מדינה.

השופטים מבהירים כי חסינותם המשפטית האישית של הפקידים עלולה להישלל, והם ייחשפו לתביעות נזיקין אזרחיות אם יפעלו בניגוד לעמדת בית המשפט. ההחלטה ניתנה בעקבות הודעות עדכון שהוגשו בבג"ץ ועתירות מאוחדות נוספות של גופים כמו ארגון העיתונאים, ערוץ 12 ו-13, והתנועה לאיכות השלטון. העותרים דורשים לפסול את מינוייהם של חברי מועצת הרשות השנייה, ביניהם ד"ר יפעת בן-חי-שגב, עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין, המזוהים עם קו שמרני וימני.

"זרעי פורענות ואנרכיה"

במקום להתמקד אך ורק בסוגיית המינויים, בחר הרכב השופטים להשתמש בהחלטה כמנוף לביקורת חריפה נגד הממשלה. הם מאשימים את הדרג הנבחר בניסיונות להוביל לאנרכיה ותרבות של שלטון הכוח. השופטים קבעו: "מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה – ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו – היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות".

עליית המדרגה האמיתית מגיעה באיום המשפטי הישיר על עובדי הציבור. השופטים אותתו לפקידי המשרדים כי אם יבחרו לציית לשרים הממונים עליהם במקרים שבהם בג"ץ הוציא צו מניעה, הם לא ייהנו מהגנת המדינה. השופטים קבעו כי אי-כיבוד פסק דין על ידי רשות שלטונית הוא "גילוי חמור שבעתיים" מאשר הפרת חוק על ידי אזרח מן השורה.

השופטים הבהירו ישירות: "לא למותר להעיר כי פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין – לא יחול". איום זה, הנשען על סעיף 7א לפקודת הנזיקין, נתפס בקרב גורמים שמרניים כניסיון להלך אימים על הדרג המקצועי. בגלל זה, המטרה היא לגרום להם לסרב פקודה לשרים ולא לחרוג מהתכתיבים של הייעוץ המשפטי ובתי המשפט.

המאבק על ההגמוניה בתקשורת

העתירות הללו הן ליבת המאבק בין הדרג הנבחר לבין גופי התקשורת הוותיקים ערוץ 12 ו-13, ארגוני השמאל והתנועה לאיכות השלטון. שר התקשורת ביקש למנות למועצת הרשות השנייה דמויות בעלות תפיסת עולם ימנית-שמרנית מובהקת, כמו עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין. הגוף הזה מפקח על הערוצים המסחריים ומחזיק בכוח רגולטורי עצום, ולכן ערוצי הטלוויזיה וארגוני העיתונאים עתרו לבג"ץ כדי לבלום את המינויים הללו ולשמור על ההגמוניה הישנה ברשות המפקחת.

בתקופה האחרונה גובר המתח החוקתי, כאשר הממשלה מצהירה במקרים מסוימים כי היא אינה מחויבת לציית לצווים או לעמדות משפטיות של בג"ץ והיועמ"שית שנראים לה כפוליטיים. בג"ץ מזהה שהכוח האמיתי לבצע מדיניות נמצא אצל הפקידים, מנכ"לי משרדים, יועצים משפטיים פנימיים וראשי אגפים.

לכן, ההחלטה הנוכחית היא מהלך אסטרטגי שבו בג"ץ פונה ישירות לעובדי המדינה. השופטים למעשה אומרים לפקיד הבכיר שאם הוא יבצע את מדיניות השר בניגוד לצו, הם יאשרו לעותרים לתבוע אותו אישית. המדינה לא תשלם על עורכי הדין שלו והפיצויים ייצאו מחשבון הבנק הפרטי שלו. מדובר בכלי אפקטיבי שמטרתו לשתק את היכולת של השרים להפעיל את משרדיהם בהתאם למדיניות שלשמה נבחרו.