מערכת המשפט והמערכת הפוליטית סוערות לקראת דיון דרמטי ומתוח שנקבע בבית המשפט העליון בתאריך 5.7, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בעניינה של מפלגת "ישראל יהודית" אותה מנסים למנוע מלרוץ עוד בטרם הוקמה.
משטרת מחשבות?
ההחלטה הדרמטית מגיעה אחרי שתי עתירות ולאחר סחבת ממושכת של למעלה משנתיים מול רשמת המפלגות. משפטנים בכירים מגדירים את הצעד כבר עכשיו כתקדים היסטורי ומסוכן שגובל ב"משטרת מחשבות" מוחלטת. מאחורי הקמת המפלגה עומדת קבוצת פעילים שפרשו בעבר ממפלגת "עוצמה יהודית" של השר איתמר בן גביר.
לפי החוק, רשם המפלגות מחויב להשיב לבקשת רישום מפלגה בתוך 30 ימים בלבד. אלא שבמקרה הנוכחי, אחרי גרירת רגליים שנמשכה למעלה משנתיים, החליטה הרשמת לסרב לרישום המפלגה וגלגלה את תפוח האדמה הלוהט וההכרעה הסופית לפתחו של בג"ץ.
מדובר באירוע חריג וחסר תקדים שלא קרה מאז קום המדינה. רשמת המפלגות מעולם לא סירבה בעבר לרשום מפלגה בשלב כה מוקדם. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה המשפטית של ישראל שבה מבקשים למנוע את רישומה של מפלגה עוד בטרם הוקמה על בסיס ייחוס כוונות עתידיות בלבד, ולא על בסיס מעשים בפועל. את חברי הקבוצה מייצג עו"ד יצחק בם.
האשמות והטחת חשדות
בין הנימוקים הרשמיים לסירוב הדרמטי, נטען כי קיים מידע מודיעיני שלפיו חברי המפלגה מחזיקים לכאורה באג'נדות של ארגון טרור ופועלים לקידומן. עם זאת, המידע הוגש ללא כל פירוט קונקרטי המייחס מעשים או התנהלות ספציפית למי מחברי הרשימה. חילופי ההאשמות בין הצדדים חושפים את עומק השבר והמחלוקת המשפטית סביב הפרשה החדשה.
מצד אחד, רשמת המפלגות ומשרד המשפטים מתבצרים בעמדתם ומנמקים את הסירוב בכך שלפי מידע שהגיע מהשב"כ עולה: "שמעיון ברשימת מייסדי המפלגה כפי שהוגשה, עולה כי ביחס לחלק גדול מהם קיים מודיעין המלמד כי הם מחזיקים באידיאולוגיית ארגון הטרור, וחלקם אף פועלים להשגת המטרות של הארגון באמצעים דומים".
מנגד, פעילי מפלגת "ישראל יהודית" משיבים מלחמה ומסרבים לקבל את הגזירה: "מדובר בטענה כללית, עמומה ובלתי מפורטת באופן קיצוני. לא ברור מי הם אותם מייסדים שאליהם מתייחס הרשם, מה מיוחס לכל אחד ואחד מהם, ומהי בכלל התשתית העובדתית שעליה נשענת הטענה החמורה הזו". מרשמת המפלגות נמסר בתגובה רשמית: "נוכח העובדה שהנושא מצוי בהליך משפטי תלוי ועומד בפני בית המשפט, אין באפשרותנו להתייחס לפרטי העניין בשלב זה".
המערכת הפוליטית מגיבה בסערה
חבר הכנסת צבי סוכות, יו״ר ועדת החינוך התרבות והספורט, מסר לעולם קטן: “מדובר באירוע חסר תקדים שמעלה שאלות קשות על מצב הדמוקרטיה בישראל במידה והפרסום מדויק. לא ניתן לדיפ-סטייט לקבוע מי יהיו נבחרי הציבור, במדינת חוק לא מונעים הקמת מפלגה על בסיס מחשבות כוונות או הערכות מודיעיניות כלליות. במשך שנים ראינו מפלגות שהביעו עמדות נגד מדינת ישראל, אך איש לא העלה על דעתו למנוע את עצם רישומן. אם גופי הביטחון מתחילים לקבוע אילו דעות פוליטיות לגיטימיות זהו מדרון מסוכן מאוד שמזכיר משטרים אפלים. בדמוקרטיה הציבור מכריע בקלפי, לא גורמי מודיעין בחדרים סגורים״.
חברת הכנסת טלי גוטליב ממפלגת הליכוד תקפה אף היא בחריפות, ואמרה לעולם קטן: ״שירות הביטחון הכללי עסוק ברדיפת יהודים, וזה לא חדש. גם ביום תופת אוקטובר, מה שהטריד את שירות הביטחון הכללי, כפי שנחשף בהקלטה של המשטרה ב-11 בבוקר, מה שהטריד את שירות הביטחון הכללי, שיש יהודים חמושים ביהודה ושומרון, לא פחות ולא יותר. העובדה שמתנהל מצוד אחר אנשים שמציגים את עצמם למועמדות לכנסת, ומסתמכים על מודיעין לפחות באופן שאינו מבסס ראייה ואינו עולה בקנה אחד עם הגדרות החוק, זה שערורייה שאי אפשר לתפוס אותה, שלא הייתה מחזיקה מים אם היה מדובר בערבים. מסתבר שאתה יכול להיות ערבי תומך טרור, אבל אתה לא יכול להיות יהודי שמאמין במדינת היהודים״.
האם בג"ץ יכשיר את הפסילה התקדימית על בסיס התערבות שב"כ במה שכונו "מחשבות וכוונות", או שיבלום את המהלך הממשלתי הדרמטי ויאפשר את רישום המפלגה? המערכת הפוליטית והמשפטית כולה ממתינה בדריכות לדיון המכריע. יש לציין גם ששב"כ לא פסל ומעולם לא פעל למניעת אף מפלגה כולל המפלגות הערביות הקיצוניות, והשאלה האם אנחנו בדרך למהלך דרמטי ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית נותרת פתוחה.
