ועדת הכספים אישרה היום (שני) את הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2026. האישור ניתן בהתאם לחוק שירותי הדת היהודים, והוא צפוי להביא בשורה של ממש לתושבי הפריפריה והרשויות המקומיות החלשות ברחבי הארץ.

נציגת המשרד לשירותי דת, רעומה צמח לוי, הציגה בפתח הדיון את פרטי המתווה. לדבריה, תקציב המועצות הדתיות נקבע מראש במסגרת תקציב המדינה ואין כל שינוי בסכום הכולל. השינוי המבוקש מתרכז אך ורק באחוז החלוקה בין רשויות חזקות לחלשות, במועצות דתיות שאינן אזוריות. החוק הקיים קובע כי 40% מתקציב המועצות הדתיות יגיע ממימון המדינה, ואילו 60% הנותרים ימומנו על ידי הרשויות המקומיות.

עזרה לחלשים על חשבון הרשויות החזקות

לפי ההצעה שאושרה, ובדומה לחלוקה שבוצעה בשנים האחרונות, הרשויות החזקות ישלמו שיעור גבוה יותר והרשויות החלשות ישלמו שיעור נמוך יותר. המטרה של המהלך היא להקל בצורה משמעותית על הרשויות החלשות, מבלי לשנות את סך הכל התקציב שנותנת המדינה. המתווה החדש קובע כי יהיו רשויות שישתתפו בשיעור של 25% בלבד במימון שירותי הדת, ולצידן רשויות חזקות שישתתפו בשיעור של עד 75%.

השינוי הזה למעשה יעביר כ-36 מיליון שקלים מרשויות חזקות יותר לטובת רשויות חלשות יותר, תוך שמירה מלאה על מסגרת התקציב הכללית. סך הכל שיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות לשנת 2026 יעמוד על 259 מיליון שקלים – נתון המהווה גידול של שלושה מיליון שקלים לעומת שנת 2025.

ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הדיון, הדגיש את הצורך בשינוי יסודי ועמוק במנגנון המימון הקיים. ח"כ אזולאי אמר בדיון: "אנחנו יודעים שהעול צריך להיות לא על הרשות, אנחנו אומרים את זה לא פעם ולא פעמיים". הוא הוסיף כי השאיפה היא להשוות את מנגנון המועצות הדתיות לשירותי חינוך ורווחה, שבהם המדינה משתתפת בשיעור של 75%. נציגת משרד הדתות ציינה בתגובה כי זוהי בדיוק בקשת משרד הדתות מהאוצר מזה שנים, אך בגלל שאין מקור תקציבי הדבר לא מקודם.

ויכוח בוועדה: החשש מהעלאת מיסים

מנגד, ח"כ אורית פרקש הכהן מתחה ביקורת על ההצעה ואמרה: "כל אזרח זכאי לשירותי דת באותו מחיר, למה הוא צריך לשלם על שירותי דת אם הוא בסוציו-אקונומי יותר גבוה? השינוי עלול להוביל להעלאת מיסים ברשויות החזקות".

חברי הכנסת אורית פרקש הכהן וולדימיר בליאק שאלו בנוסף לגבי תקצוב אחר של 40 מיליון שקלים שהוקצו בתקציב המדינה לשנת 2026. תקציב זה מגיע לאחר שחקיקה שאושרה בשנת 2025 קובעת כי שר הדתות, בתיאום עם שר האוצר, יוכל לתקצב נותני שירותי דת נוספים ברשויות המקומיות. נציגת משרד הדתות השיבה על כך כי התקציב המדובר אינו נוגע בכלל לתקציב המועצות הדתיות ואינו נכלל בתקנה שעל שולחן הוועדה.

"דווקא בשירותי הדת במדינה שלנו יש החרגה"

נציגי הרשויות והשלטון המקומי הצטרפו לקריאה הכללית להשוות את חלוקת תקצוב שירותי הדת לתקצוב של שירותים אחרים במדינה, כמו חינוך ורווחה. שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, הסביר בהרחבה את הקושי הגדול באחוזי התקצוב הנוכחיים.

פרץ אמר בדיון: "מדובר בשירות שמגיע לכל התושבים שלנו, יש פה חלוקה, יש אמות מידה, יש שיעור השתתפות שהוא חריג מכל השירותים האחרים, דווקא בשירותי הדת במדינה שלנו. צריך לתקן את זה. הרשויות המקומיות נושאות בעול וכל פעם להביא עוד ועוד, אף אחד לא שואל אותנו, זה חוק. עמדת השלטון המקומי שצריך לשנות את שיעור ההשתתפות. מענק האיזון שלי כמעט מגיע ל-0, לי בישוב זה מיליון שקלים בשנה וזה משמעותי. יש לנו שיתוף פעולה טוב עם המועצה הדתית, ואלה שירותים חשובים אבל שקובעים אמות מידה, הסוציו קובע מקום מרכזי ואז אני מקבל מינוס, מועצה עם תושבים חזקים, זה לא אומר שתמיד המועצה יכולה לעמוד בעלויות. יש לבחון את אמות המידה, התושב שלי חזק, המועצה לא תמיד יכולה לעמוד בזה ואני צריך לעשות איזון בשירותים שאני נותן לאזרחים".

מנהל אגף מבני דת בעיריית ירושלים הצטרף לדברים וציין כי העירייה משתתפת ב-63% מתקציב המועצה הדתית, ומוציאה עשרות מיליונים נוספים על בינוי של מבני דת. הוא הדגיש: "השירות אינו לציבור החרדי, הוא דווקא מסודר בעניין הזה, אבל התקציב כולו, בסופו של דבר הוא בחסר עצום, התקצוב הכולל מצד המדינה היה צריך להיות גבוה יותר".

הילה זהבי הדר, נציגת מרכז השלטון המקומי, סיכמה את העמדה בצורה נחרצת: "השיטה היא שיטה חולה והיא פסולה, ואין בשום משרד ממשלתי שיטה כזאת. הרשויות המקומיות בד"כ נושאות בחלק הקטן בתקצוב והמדינה בחלק הארי, אנחנו דורשים שהרשויות ישתתפו ב-25% בלבד והמדינה ב-75%". בתום הדיונים וההסברים, חברי הוועדה אישרו את חלוקת התקציב החדשה.