הבוקר (חמישי) נחשפים מסמכים רשמיים של ועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, המציגים מציאות כואבת ומפלה בגליל התחתון. המסמכים מגלים כי המדינה אישרה את הקצאת מגרשי המגורים במסגרת מכרז 279/2025 בצפון, והנתונים שעולים ממנו חושפים אפליה כלכלית ותכנונית עמוקה.

לפי נתוני המכרז, מתחם ענק המשתרע על שטח של למעלה מ-12 דונם (12,097 מ"ר) ומיועד להקמת 90 יחידות דיור, הוקצה ליזם סוהיל יזמות מנדא 2025 בע"מ. היזם קיבל את המתחם כולו עבור סכום זעום של 221,000 שקלים בלבד.

המשמעות הכלכלית היא שאישור של יחידת קרקע שלמה, הכוללת תוכנית מתאר מאושרת ותקפה, נמכרת בפחות מ-2,500 שקלים. בגלל זה נוצר פער בלתי נתפס מול הזוגות הצעירים ביישובים היהודיים השכנים, שמנסים לבנות את ביתם בגליל ונתקלים בחומות של תקציב.

המילואימניקים משלמים פי 130 יותר

בזמן שבכפר מנדא רכיב הקרקע נמכר בסכומים אפסיים, ביישובים היהודיים בגוש משגב מדובר במחירי עתק עבור הקרקע לבדה, עוד לפני עלויות הפיתוח. ביישוב גילון התשלומים בפועל שנכנסו לקופת המדינה עבור רכיב הקרקע נעים בין 450,000 שקלים ל-950,000 שקלים ליחידה, וברקפת שילמו המשתכנים כ-900,000 שקלים.

ביודפת נרשמו תשלומים של כ-500,000 שקלים עבור מגרש קטן של שליש דונם, ובהר חלוץ המבודד נדרשים התושבים לשלם כ-350,000 שקלים. אפילו לוחמים ומשרתי מילואים פעילים, שזכו להנחות, משלמים החל מ-330,000 שקלים עבור הקרקע בלבד – פי 130 יותר מתושב כפר מנדא שאינו משרת בצבא.

סבסוד אפס ליהודים מול מיליונים למגזר הערבי

הפערים מחריפים באופן דרמטי ברכיב הפיתוח בשטח. בכפר מנדא, סך הוצאות הפיתוח הציבורי שנקבעו במכרז עומדים על כ-8.3 מיליון שקלים לכל המתחם, מה שמציב את עלות הפיתוח ליחידת דיור על כ-92,000 שקלים בלבד.

לעומת זאת, מסמכים רשמיים של משרד הבינוי והשיכון ממרץ 2025 חושפים כי ביישוב היהודי גילון, עלות הפיתוח הבסיסית המאושרת לגבייה עומדת על כ-275,000 שקלים, כאשר הסבסוד הממשלתי עומד על אפס עגול. לכן, בשורה התחתונה, משתכן יהודי ישלם החל מ-625,000 שקלים ועד למעלה מ-1,770,000 שקלים ברף העליון.

למה המדינה מוותרת על קלפי המיקוח שלה?

בתנועת "ארצנו", המובילה את המאבק הציבורי על הקרקעות והמשילות בצפון, מבהירים כי מעבר להפסד הכלכלי יש כאן כשל אסטרטגי ותכנוני חמור. יישובים יהודיים רבים בגליל סובלים מחנק תכנוני בגלל מובלעות של אדמות פרטיות בבעלות ערבית, והקרקע בכפר מנדא הייתה יכולה לשמש כקלף מיקוח יקר מפז להחלפת שטחים.

יו"ר תנועת "ארצנו", יונתן אחיה, מסביר: "בגוש משגב וברוב היישובים, יש אדמות פרטיות של ערבים שהן עוצרות פיתוח. הערבי לא מוכן למכור… הוא תוקע לך את הפיתוח. מה יש למדינה לעשות? היא יכולה לקחת שטחים טובים במקום אחר שהם שטחי מדינה, ולעשות איתו טריידינג. להגיד לו: תשמע בוא, תיקח בכפר מנדא, חלקה מתוך 12 דונם שבבעלות המדינה, ואתה תיתן את הדונם שיש לך ביודפת או במנוף. בוא נחליף. המדינה לא עושה את זה… במקום לעשות החלפה עם קרקעות שהן חסם פיתוח ביישובים היהודיים – המדינה מוכרת בחינם. אין פה שום היגיון".

גורמים המעורים במערכת התכנון מסבירים כי הפערים הם תוצאה של מערכת משומנת של החלטות וסבסודים עקיפים שנקבעו לאורך שנים. בזמן שהדרג הפוליטי מתחלף ומפגין חוסר ידע, הפקידות המקצועית מנווטת את הדברים ביד רמה. כעת, עם כניסת הנהלה חדשה לרשות מקרקעי ישראל, המבחן הגדול יהיה להביא "אור שמש" שיעצור את האפליה ויחזיר את המשילות לגליל.