ממשיכים בפרויקט: "מדד הזהות היהודית", ששם את הזרקור על החכ"ים שפעלו למען הזהות היהודית של מדינת ישראל. הפעם נתמקד בח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, שהעלתה שש הצעות מחינוך ילד ישראל עד הנצחת הרבנים הראשים וקורבנות הטבח בחברון.
הרב אביעד גדות, מנכ"ל חותם: "הקרב האמיתי בין הימין לשמאל הוא על הזהות היהודית של המדינה שם נדרש לשנות את מערכת ההפעלה. אנו קוראים לנבחרי הציבור האמוני לשים זאת בראש סדר העדיפות לקראת הבחירות".
תיקון להצעת חוק חינוך ממלכתי, לגבי סמכויות המועצה לחינוך ממלכתי דתי
הצעת חוק זו מבקשת לתקן את חוק חינוך ממלכתי ההיסטורי (משנת 1953), במטרה להעניק למועצת החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) סמכות חוקית בלעדית לקבוע ולהגדיר מהו "אורח החיים הדתי" הראוי במוסדותיה. יוזמי החוק מסבירים כי על רקע מחלוקות גוברות בחברה סביב הצביון הדתי של מוסדות החינוך הללו, יש צורך לעגן את סמכות המועצה כדי למנוע שינויים באוריינטציה הדתית ולשמור על אופי המוסדות.
סטטוס: נמצאת בשלב ההתחלתי של הנחה על שולחן הכנסת.
הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (חוק הכותל)
הצעה זו שואפת להסדיר לראשונה במסגרת חקיקה ראשית (ולא רק באמצעות תקנות ממשלתיות משתנות) את מעמדם הרשמי של שלושה מהאתרים המקודשים ביותר במסורת היהודית: הכותל המערבי ורחבתו, מתחם הר הבית ומערת המכפלה בחברון. מטרת התיקון היא לבצר את מעמדתם המשפטי של אתרים אלו, להבטיח את אכיפת כללי השמירה עליהם, ולמנוע פגיעה בזכויות התפילה והגישה של יהודים אליהם.
סטטוס: הונחה על שולחן הכנסת
הצעת חוק להנצחת זכרם של הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו
הצעת חוק פרטית שמטרתה המרכזית היא להסדיר באופן ממלכתי ותקציבי את הנצחת פועלם, מורשתם הרוחנית וזכרם של שניים מהרבנים הראשיים המשפיעים ביותר של מדינת ישראל ומנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית – הרב אברהם שפירא (שהיה גם ראש ישיבת מרכז הרב) והרב מרדכי אליהו (הראשון לציון). החוק נועד ליצור כלים ומפעלים להנחלת תורתם ומורשתם לדורות הבאים.
סטטוס: הונחה על שולחן הכנסת
הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בחברון
הצעת חוק זו נועדה לקבוע מנגנון ממלכתי רשמי לשימור ולימוד זכרם של עשרות היהודים שנרצחו באכזריות במהלך טבח חברון במאורעות תרפ"ט (1929). החוק שואף להעמיק את הזיכרון הלאומי הקולקטיבי סביב חורבן הקהילה היהודית ההיסטורית בחברון באותה שנה, ולשלב את תיעוד האירועים ומורשת ההתיישבות היהודית בעיר במערכות החינוך, התרבות וההנצחה הרשמיות של המדינה.
סטטוס: הונחה על שולחן הכנסת
הצעת חוק זכויות הסטודנט (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים)
התיקון מבקש לקבוע במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי קיומם של מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית (בין גברים לנשים) מטעמי דת או לשם קידום אוכלוסיות מסוימות – לא ייחשב כאפליה אסורה. התיקון מרחיב את האפשרות להפרדה גם ללימודי תארים מתקדמים (תואר שני ומעלה) באקדמיה, במטרה להנגיש את ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי והדתי-לאומי.
סטטוס: נמצאת בשלבים מתקדמים של הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה
תיקון לחוק מרשם האוכלוסין (קביעת מינו של אדם בתיעוד ממשלתי)
הצעת חוק זו מבקשת לתקן את חוק מרשם האוכלוסין ולקבוע הנחיה ברורה ואחידה לכלל גופי הממשל. לפיה, בכל מסמך תיעוד ממשלתי רשמי המונפק על ידי המדינה (כגון תעודת זהות, דרכון או רישום במרשם), סעיף המין של אדם ייקבע ויוצג אך ורק על פי מינו הביולוגי בעת הלידה, ובכך למנוע שינוי של סעיף זה על בסיס "הגדרה מגדרית עצמית".
ארץ ישראל והזהות היהודית הולכים ביחד, מי שמוביל פה מוביל שם