היום כבר ברור שכוכבי המלחמה הארוכה הזו הם דווקא מי שהיו בדרך כלל מוכרים פחות. אנחנו מדברים כמובן על לוחמי הצמ"ה, שקיבלו בין השאר פרסום רחב סביב דמותו של הרב אברהם זרביב, שגם זכה להדליק משואה והקדיש אותה לכלל לוחמי הצמ"ה. רס"ן לידור הוא רמ"ד צמ"ה בצה"ל, ובתפקידו הוא האחראי להכשיר את הדורות הבאים של לוחמי הצמ"ה, תפקיד שהוא גאה בו מאוד, לדבריו.
במלחמה התברר שכלי צמ"ה אינם מותרות, הם חיוניים. בשלבים מסוימים של הלחימה גם דובר על מחסור בכלים.
"התעצמנו מאוד בכלים בכל מה שקשור לעולם הצמ"ה – דחפורים, באגרים ושופלים. כרגע אין מחסור בכלים", הוא טוען.
ביידן הקפיא את הזמנת הדחפורים. הדחפורים ששלח טראמפ עם כניסתו לתפקיד כבר עובדים? פורסם שנדרש זמן למגן אותם.
"חד-משמעית כן", אומר לידור. "מאז תחילת המלחמה נכנסו לפעולה לא מעט כלים. אני באופן אישי עבדתי על כלים חדשים מהניילון".
יש בדחפורים החדשים שיפורים שאין בישנים?
"זה אותו כלי אחרי פחות שעות מנוע. הוא נותן את אותה תפוקה ואותו מענה. אין איזה עניין שהחדש ממוגן יותר והקודם פחות".
בכל זאת, יש בשירות צה"ל דחפורים שהם כבר בני שלושים שנה ועדיין פעילים.
"אתה מדבר על דחפור מדגם D9N, שהוא בתפוצה מאוד נמוכה, לכן אני כבר לא מתייחס אליו. יש לנו דגם D9R ו-D9T, שהם הכלים הקדמיים שלנו".
יכול להיות שלפני פרוץ המלחמה צה"ל לא באמת הבין את הצורך והזניח את תחום רכש הכלים החדשים?
"צה"ל הבין את הצורך, אבל מאז 7 באוקטובר, תוך כדי המלחמה, הבנו הרבה מאוד דברים חדשים בשטח. הפקנו הרבה מאוד לקחים והבנו שכדי להרחיק את האויב מהגבולות שלנו, אנחנו צריכים הרבה יותר כלי צמ"ה.
"צריך להבין בסוף שכלי צמ"ה, בניגוד לנמ"ר, לטנקים וכן הלאה, שהם בייצור צבאי מלא, הם כלים אזרחיים שהוסבו להיות צבאיים. לכל אחד יש יכולות משלו, מגבלות משלו, יתרונות משלו וחסרונות משלו. אנחנו עושים את ההתאמות בשטח, למה כל אחד יותר מתאים. יש תנאים מבצעיים ויש גם תנאי שטח. יש כלים שטובים יותר לעבודה בחול, אז אנחנו שמים אותם בעזה, ויש כלים שטובים יותר לעבודה בקרקע מאתגרת, אז אנחנו שמים אותם בלבנון, בגזרה הצפונית".
לאחרונה נהרגו שני מפעילי דחפור מטיל נ"ט. הדחפור קדמי מאוד, ואין לו מעיל רוח. הוא לא ממוגן כמו טנק.
"אני לא מסכים שה-D9 לא ממוגן. זה כלי שאני אישית נלחמתי באמצעותו במלחמה הזאת יותר משנה במצטבר. כשאני עולה על הכלי אני מרגיש מאוד בטוח".
הסמכנו צוות של בני"שים ושלחנו אותם לאחת הגזרות כמפעילי צמ"ה. אני חושב שזה חיזוק גדול מאוד, גם באיכות של האנשים, גם בשאיפה שלהם לידע ולמקצוע
למה?
"הכלי שומר עליי, ויש לו יכולות מיגון. אם אתה נכנס לסטטיסטיקה, הרבה מאוד נפגעו במלחמה ממטענים, ואתה יכול לראות שאין נפגעים באנשי צמ"ה בקטגוריה הזאת."
הדחפור הנפוץ בצה"ל הוא במקורו דחפור אזרחי של החברה האמריקאית קאטרפילר. הדחפור, המגיע ללא מיגון ובצבע הצהוב המזוהה with החברה, עובר בישראל הליך ארוך של מיגון וצביעה והופך בסופו למכונת מלחמה שאי אפשר כיום להעלות על הדעת את שדה הקרב בלעדיה.
צבאות אחרים מתעניינים בפטנט הזה של המיגון הישראלי שמורכב על הדחפור?
"אני בטוח שהרבה מאוד מדינות וצבאות בעולם מסתכלים עלינו ועל שיטות הקרב של הצבא ולומדים מאיתנו המון. מלחמת התקומה היא מלחמה שנלחמנו בה במרחב אזרחי, בעל-קרקע ובתת-קרקע. זו לא מלחמה כמו לפני עשרות שנים שהיית נלחם בטנקים בעיקר בשטח פתוח. בשביל זה אתה צריך כמה שיותר כלי צמ"ה לפריצת הדרך ולמיגון הכוחות. אני בטוח שצבאות ומדינות בעולם שמסתכלים על שיטת הלחימה ועל שיטת העבודה רואים את זה, ואני מעריך שהם גם ירצו".
צמ"ה לך נפשי
בעבר לא הייתה התלהבות רבה לשרת כמפעילי צמ"ה, והתפקיד סבל מיחסי ציבור לא-טובים. היום, כשהתבררה החשיבות של התפקיד, יש יותר ביקוש לתחום?
"חד-משמעית כן, וזה התחזק עם המלחמה. בימים אלו אנחנו פותחים את הכשרת הלוחמים של המחזור הנוכחי, ואפשר להגיד שעל כל מקום שפתחנו בהכשרה הזאת, יש עוד עשרה אנשים שרצו. אנשים מבינים את המשמעות של הצמ"ה, אנשים רוצים לתת מעצמם, לתת למען הכלל, למען המדינה. האנשים האלה ברובם הם אנשי עבודה, אנשי עשייה ואנשי שטח שבאים מההתיישבות, מהמושבים, מהקיבוצים, אנשים שכבר יש להם ממשק עם אדמה.
"נוסף על כך יש לנו המון אנשי מילואים שמתחילת הלחימה הגיעו ועשו הסבה למפעילי צמ"ה. אלו אנשים שאוהבים את המדינה, אוהבים לעבוד בה, אוהבים את הקרקע. אנחנו מחפשים אנשי עשייה ועבודה מהמעלה הראשונה, ונוסף על זה גם בעלי אומץ רב, כי להיות בקו ראשון זה מחייב".
איזה סוג של אדם צריך להיות בשביל להפעיל מפלצת שמשקלה שישים טונות?
"צריך להיות בעל אומץ לב, כי אתה מוביל את הכוחות, אתה פורץ את הדרכים, ואתה צריך להבין שאתה מעביר צבא שלם מאחוריך. אתה צריך להיות יסודי ומקצועי, כי אתה צריך לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש. אם לא עשית את זה בצורה הכי טובה שיש, יכול להיות שהדרך לא תהיה כשירה למשימה".
מה כוללת ההכשרה?
"קודם כול עושים טירונות, ולאחר מכן עושים את האימון המתקדם. באימון מתקדם מתמקצעים על כל כלי הצמ"ה. צריך להבין שזה לא טרקטור חקלאי, זה להסמיך את החיילים לעבוד על הכלים במתאר של לוחמה.
"במחזור האחרון עשינו פיילוט ראשון מסוגו, שבו הסמכנו צוות של בני"שים ושלחנו אותם לאחת הגזרות כמפעילי צמ"ה. אני חושב שזה חיזוק גדול מאוד, גם באיכות של האנשים, גם בשאיפה שלהם לידע ולמקצוע וגם בלכידות שלהם. אני מאוד מקווה שיגיעו עוד הרבה כאלה".
ציינת שהצטרפו אליכם אנשי מילואים רבים שהחליפו מקצוע צבאי והפכו למפעילים. בכמה חיילים מדובר?
"הביקוש היה עצום", מעיד לידור אך אינו מפרט. "ההכשרות האלה עדיין קורות. אלו אנשי מילואים שהיו לוחמים או שריונרים וראו את הכוח של הצמ"ה בשדה הקרב, הבינו כמה זה חשוב, ואמרו: גם אני רוצה להיות חלק מזה ולהיות משמעותי.
"כמובן, כולם משמעותיים", הוא מתקן, אבל כל לוחם יגיד לך שזה הגיים צ'יינג'ר של המלחמה, ליבת הקרב. אני לא התגייסתי לצמ"ה, אבל אם הייתי חוזר בזמן והיית שואל אותי עכשיו לאן הייתי רוצה להתגייס, חד-משמעית התשובה היא לעולם הצמ"ה".
