בליל נר שני של החנוכה, כשהאור בחנוכיות הולך ומתגבר, בחרו תלמידי ישיבת ההסדר שדרות לעשות את המעשה הסמלי והיהודי ביותר: להביא את האור דווקא למקומות שחוו את החושך הגדול מכולם.
בראשות ראש הישיבה, הרב דוד פנדל, יצאו התלמידים למסע חיזוק מיוחד ביישובי עוטף עזה – אותם יישובים שספגו את התופת הנוראה בשביעי באוקטובר, ואיבדו רבים מבניהם ובנותיהם. המטרה הייתה ברורה: לא רק להדליק נרות, אלא להדליק את הלבבות ולהפיח תקווה בקרב התושבים והניצולים.
דמעות של כאב ותקווה
הסיור כלל הגעה לבתים פרטיים ומפגשים עם התושבים. בזה אחר זה הודלקו נרות החנוכה, כאשר שירת הנרות מתערבבת בסיפורי הגבורה והשכול. המפגש הישיר בין בחורי הישיבה לתושבים עורר רגשות עזים, ורבים מהנוכחים – הן התושבים והן התלמידים – התקשו לעצור את הדמעות ברגעי השיא של הערב.
"לשמוע על שמחת תורה של אז"
עבור הרב פנדל ותלמידיו, תושבי העיר שדרות שחווים את המציאות הביטחונית על בשרם, היציאה ליישובים הסמוכים הייתה סגירת מעגל של ערבות הדדית.
הרב דוד פנדל, ראש הישיבה, סיכם את המסע במילים נרגשות: "כמה חשוב היה לכולנו להיכנס לבתים בעוטף עזה. להדליק ביחד, לשיר ביחד, לשמוע את החוויות משמחת תורה לפני שנתיים – לבכות איתם ולשמוח איתם".
המסע הסתיים בתחושת התרוממות רוח, כשהמסר שעלה מן המפגשים הוא היכולת של העם היהודי לצמוח מתוך הכאב ולהמשיך להאיר, גם לאחר האירועים המטלטלים שחווינו בשמחת תורה התשפ"ד.
