הלילה (בין שלישי לרביעי) עיתון ה"ניו יורק טיימס" דיווח, בהסתמך על מסמכים ועדויות של בכירים אמריקנים, כי עם פרוץ המערכה גיבשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תוכנית תעוזתית רב-שלבית לשינוי המשטר בטהרן. במרכז המבצע עמד רעיון חסר תקדים: הצבת נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, בראשות המדינה החדשה.
הבחירה המפתיעה באחמדינג'אד, שנודע בעבר כאויב מר וקיצוני שקרא למחוק את ישראל מהמפה, נשענה על תוכנית חילוץ מורכבת של מטוסינו. המבצע המעשי יצא לדרך במטרה לחסל את לוחמי משמרות המהפכה ששימשו כסוהריו, ולשחרר אותו ממעצר הבית הממושך שבו שהה במזרח טהרן. אלא שעל פי הדיווחים, התוכנית השאפתנית השתבשה לחלוטין כבר ביומה הראשון של המערכה.
במהלך התקיפה האווירית הממוקדת, שהשמידה את עמדת האבטחה בכניסה לרחוב מגוריו, נפצע אחמדינג'אד באורח קל. מעוצמת הפחד והסכנה המיידית לחייו, הנשיא לשעבר נרתע, איבד את האמון בתוכנית לשינוי המשטר ונעלם. מאז אותו אירוע, מקומו ומצבו הנוכחי אינם ידועים, והוא לא נראה עוד בפומבי. בימים הראשונים אף נפוצו שמועות באיראן כי הוא חוסל, אך גורם ישראלי הבהיר כי הדבר אינו נכון.
שלבי התוכנית שהיו אמורים להפיל את האייתוללות
גורמים רשמיים בארצות הברית הסבירו כי החיפוש אחר דמות בעלת השפעה פנימית חזקה החל מיד לאחר שמטחי הפתיחה של המלחמה הביאו למותו של המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים נוספים. בירושלים ובוושינגטון העריכו כי אחמדינג'אד, שהפך בשנים האחרונות למבקר חריף של המשטר ואף נפסל שלוש פעמים מריצה לנשיאות, מחזיק ביכולת לנהל את המדינה ביום שאחרי קריסת האייתוללות.
האסטרטגיה הרחבה חולקה לשלושה שלבים ברורים: השלב הראשון כלל מתקפה אווירית מסיבית וחיסול ההנהגה הדתית, בשילוב גיוס הכורדים למערכה קרקעית. השלב השני התבסס על קמפיינים של השפעה תודעתית ולחץ צבאי לייצור חוסר יציבות פוליטית. השלב השלישי אמור היה להוביל לקריסה כוללת של המשטר תחת הרס התשתיות, והקמת הממשלה החלופית. המודל שעמד לנגד עיני האמריקנים היה המבצע בוונצואלה, שם הציבו הנהגה חלופית שמשתפת פעולה עם הבית הלבן.
"הקשרים המסתוריים עם המערב ודברי ראש המוסד"
מאז עזב את כס הנשיאות בשנת 2013, קשריו של אחמדינג'אד עם המערב הפכו למסתוריים. בשנים האחרונות הואשמו אנשיו הקרובים בריגול לטובת המערב וישראל, והוא עצמו ערך ביקורים מפתיעים בגואטמלה ובהונגריה – מדינות בעלות קשרים הדוקים עם ישראל. החשד באיראן גבר כאשר חזר מבודפשט ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה ביוני האחרון, ושמר על שתיקה מוחלטת ברשתות החברתיות.
למרות הכישלון המבצעי, בוושינגטון מדגישים את ההישגים האחרים של המערכה. דוברת הבית הלבן, אנה קלי, בחרה שלא להתייחס ישירות לשמו של אחמדינג'אד אך מסרה בתגובה: "מההתחלה, הנשיא טראמפ היה ברור לגבי מטרותיו עבור מבצע 'זעם אפי' – להשמיד את הטילים הבלסטיים של איראן, לפרק את מתקני הייצור שלהם, להטביע את חיל הים שלהם, ולהחליש את השלוחים שלהם. צבא ארצות הברית עמד בכל יעדיו ואף מעבר לכך, וכעת הנושאים והנותנים שלנו פועלים כדי להשיג הסכם שיסיים את היכולות הגרעיניות של איראן לתמיד".
גם דובר המוסד סירב להגיב רשמית לידיעה. יחד עם זאת, מהדיווח עולה כי ראש המוסד, דוד ברנע, הביע אמונה עמוקה בתוכנית שנשענה על עשרות שנים של איסוף מודיעיני באיראן, ואמר בשיחות סגורות כי "לתוכנית של הסוכנות היה סיכוי טוב מאוד להצליח לו הייתה מקבלת אישור להתקדם".
