ה"וול סטריט ג'ורנל" פרסם ביום שלישי חשיפה דרמטית המטילה צל כבד על יושרתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי והעומד בראשו. עדות שהוגשה ל-FBI ומגובה בהקלטות שמע, חושפת קשר ישיר ומדאיג בין ממשלת קטאר לבין החלטתו של התובע קארים חאן להגיש צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2024.
לפי העדויות והמסמכים שנחשפו, קטאר שימשה כ"מדינה הלקוחה" של חברות מודיעין פרטיות שפעלו באופן הדוק לטובת חאן. ההקלטות חושפות כי התובע היסס להוציא את הצווים נגד מנהיגי ישראל בשל ההשלכות הפוליטיות והמשפטיות הכבדות, אך הוא שוכנע לעשות זאת לאחר שגורמים קטארים הבטיחו "לדאוג לו" ביום שאחרי סיום תפקידו.
בלב הפרשה עומדות חברות המודיעין הפרטיות "Highgate" ו-"Elicius Intelligence". בהקלטות שהגיעו לידי העיתון, נשמעים חוקרים פרטיים כשהם מכנים את קטאר בשם הקוד "Q country" או "המדינה הלקוחה", ומסבירים את מנגנון הלחץ והתגמול שהופעל על התובע הבינלאומי.
"זה בעצם היה הדיל"
מנהל המבצע המודיעיני נשמע בהקלטות כשהוא מתאר את מאחורי הקלעים של ההחלטה: "דיברתי עם הלקוח על זה והם לא הופתעו שזה דלף שהם 'עוטפים אותו'. זה הכל בהקשר של הוצאת הצו. זה בעצם היה הדיל". המנהל הוסיף וציטט את חאן: "אני רוצה להוציא את הצו, אבל אני מפחד לעשות את זה", וציין כי הקטארים השיבו לו: "אם תעשה את זה, אז נדאג לך".
החשיפה חושפת גם צד אפל עוד יותר בניסיונות להגן על חאן מפני האשמות חמורות בתקיפה מינית שהועלו נגדו על ידי עובדת בבית הדין. לפי הדיווח, החוקרים הפרטיים, במימון המדינה הזרה, ניסו לקשור בין המתלוננת לבין ישראל כדי להציג את האשמותיה כ"מבצע של המוסד". החוקרים נשמעו בודקים האם למתלוננת יש "סבתא יהודית" או קשרים לרבנים, בניסיון לצייר את התלונה כקנוניה ציונית.
המבצע המודיעיני לא עצר שם, וסימן כמטרה גם את טום לינץ', בכיר בבית הדין שדיווח על התקיפה המינית, ואת הסנאטור האמריקני לינדזי גרהם. המטרה הייתה למצוא קשרים בינם לבין "הלובי הישראלי" כדי לפסול את טענותיהם נגד חאן ולהבטיח שהתובע יוכל להמשיך בתפקידו ולשרת את האינטרסים של המדינה המממנת.
ממוסד משפטי לכלי פוליטי
החשיפה הנוכחית מגיעה בנקודת השפל הקשה ביותר בקריירה של קארים חאן. בחודש מאי 2024 הוא הדהים את העולם כשביקש צווי מעצר נגד מנהיגי ישראל, צעד שנתפס בירושלים ובעולם המערבי כהשוואה מוסרית בזויה ובלתי נסבלת בין הנהגה דמוקרטית לבין ארגון טרור רצחני. כעת מתברר כי ייתכן והמניעים מאחורי הצעד לא היו משפטיים כלל, אלא פרי של עסקה חשוכה.
זמן קצר לפני פרסום הצווים, נודע לחאן כי הוא מואשם בתקיפה מינית של עורכת דין הכפופה לו. חקירת האו"ם מצאה "בסיס עובדתי" להאשמות הללו, ולפי עדות הקורבן, חאן לחץ עליה לבטל את התלונה "בגלל צווי המעצר נגד הערבים". החודש כבר החלו המדינות החברות בבית הדין לקדם הליכים משמעתיים נגד חאן בגין התנהגות בלתי הולמת.
המשמעות של הדיווח היא עננת שוחד כבדה המרחפת מעל כל פעולותיו של בית הדין נגד מדינת ישראל. אם התובע אכן פעל מתוך "דיל" עם מדינה שתומכת ומארחת את ראשי חמאס, הרי שצווי המעצר מאבדים כל תוקף מוסרי ומשפטי. הפרסום הופך את המוסד בהאג מזירה משפטית לזירה שבה כסף קטארי ואינטרסים פוליטיים של האויב קובעים מי יועמד לדין.
