לשכת עורכי הדין, המוסד שאמור לייצג את כלל המשפטנים בישראל, נמצאת באחד המשברים הקשים בתולדותיה. כפי שפורסם הערב (שני) בחדשות 14, עננה כבדה של טענות לשחיתות, בזבוזי כספים ופוליטיזציה דוחקת עורכי דין רבים לקצה. בלב הסערה עומד היו"ר עמית בכר, שמוצא את עצמו מול קבוצת עורכי דין שפועלת להקמת אלטרנטיבה ממשית ללשכה, בטענה שהיא הפכה לגוף פוליטי שאיבד קשר לערכי המקצוע.

הסכמי שתיקה והכספים שיוצאים מהכיס

הפרשה האחרונה שמסעירה את הרוחות היא "הסכם השתיקה" עם אושרת תגר, מי שכיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית הארגון. תגר טענה לפעולות פסולות בתוך הלשכה ולהתעמרות מצד בכר, ואף ביקשה צו הגנה ממבקר המדינה כחושפת שחיתויות. בסופו של דבר, הפרשה נסגרה בפיצוי ענק של 400 אלף שקלים מכספי דמי החבר של עורכי הדין, מה שנתפס בעיני רבים כניסיון לגנוז ביקורת פנימית ומושתקת.

בעקבות ההסכם, המשנה ליו"ר מחוז המרכז, עו"ד שלמה שחר, הגיש עתירה לבג"ץ נגד הלשכה. שחר ועורכי דין נוספים רואים בכך רק קצה קרחון של התנהלות בעייתית. במקביל, בכר מיהר למנות את עו"ד ורד זייטמן, פעילה בולטת במחאת קפלן, לתפקיד המנכ"לית הזמנית- צעד שהוסיף שמן למדורת הטענות על פוליטיזציה חריפה של המוסד.

ג'ובים למקורבים וריהוט במאות אלפים

הדיווח בחדשות 14 חשף מקרים נוספים שמעלים שאלות קשות על סדרי העדיפויות בלשכה. בין היתר, עלתה לדיון העסקתה של הילה קניסטר בר-דוד, אשתו של יו"ר ההסתדרות, כיועצת אסטרטגית בפטור ממכרז. הלשכה נאלצה לבטל את ההתקשרות רק אחרי פרסום הפרשה, אך קניסטר בר-דוד הספיקה לקבל מעל 150 אלף שקלים. גם חברת פרסום בראשות חבר של בכר זכתה בחוזים ללא מכרז, ורק בחודש האחרון נרכש ריהוט בשווי 184 אלף שקלים עבור הלשכה בתל אביב- שוב ללא מכרז.

עורכי הדין שמובילים את המרד תוהים למה הכספים הרבים שנגבים מהם הולכים למטרות האלו. הם אומרים שהלשכה כבר לא מייצגת את האינטרסים המקצועיים שלהם, אלא משרתת אג'נדה פוליטית צרה. נראה כי בקרב עורכי דין רבים, בעיקר מהמחנה הלאומי, הבשילה ההבנה כי יש צורך בבית חדש שלא ינצל את סמכותו כדי לקדם עמדות צדדיות.

בלשכה מתגוננים: "הטרלה פוליטית"

מנגד, בלשכת עורכי הדין דוחים את כל הטענות וטוענים כי מדובר ברדיפה אישית. לפי הודעתם: "הצגת הדברים כאילו ההסכם עם אושרת תגר המנכ״לית היוצאת חסוי, שקרי ודיבתי. ההסכם שנחתם עם תגר גלוי וחשוף". הם אומרים שזה שקרי להציג את הדברים כהסכם השתקה, וכי מבקר המדינה גישר באופן אישי כי זיהה שמדובר בסכסוך עבודה שמתאים לגישור ולא להוצאת צווים.

בנוגע לריהוט היקר, בלשכה מסבירים כי קומת המרתף הוצפה בגלל פרויקט בנייה סמוך וכל הציוד נהרס. הם טוענים שהוגשה פנייה לביטוח, וכי התקיימו הליכי תמחור כחוק אחרי שלא הוגשו הצעות למכרז המקורי. "עמית בכר זכה בבחירות בתמיכה של 73 אחוזים מעורכי הדין", הם מזכירים, ומכנים את העתירה לבג"ץ "הטרלה משפטית של פעילים פוליטיים".