רבים נוטים להתייחס לכוח הצבאי של איראן כאל גוף אחד ומלוכד, אך המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר. הרפובליקה האסלאמית מתחזקת מערכת ייחודית (ומסוכנת) של שני צבאות מקבילים הפועלים זה לצד זה: הארטש (הצבא הסדיר) ומשמרות המהפכה (הספא). זהו סיפור של פחד מהפיכות, אינטרסים כלכליים עצומים ופערים חברתיים עמוקים.

1. שורשי הפיצול: הפרנויה של חומייני

הכל התחיל במהפכה האסלאמית של 1979. המנהיג העליון, חומייני, לא סמך על ה"ארטש" – הצבא המקצועי שהיה נאמן לשאה. הוא חשש מהפיכה צבאית שתחזיר את המלוכה, אך מצד שני לא יכול היה לפרק גוף מקצועי ששומר על הגבולות.

הפתרון היה הקמת משמרות המהפכה (IRGC). בעוד שהגדרת התפקיד של הארטש היא להגן על גבולות המדינה, תפקידם של משמרות המהפכה הוא להגן על המהפכה עצמה – כלומר, להבטיח את הישרדות שלטון אנשי הדת מפני אויבים מבית ומחוץ.

2. חלוקת המשאבים: מי מקבל את ה"צעצועים"?

האפליה בין שני הגופים ניכרת היטב בציוד ובטכנולוגיה:

• הארטש (הצבא הסדיר): נאלץ להסתפק בציוד מיושן, לעיתים עוד מתקופת השאה, כולל מטוסים וטנקים שעוברים אינספור שיפוצים מחוסר ברירה.

• משמרות המהפכה: מרכזים אצלם את כל הפרויקטים האסטרטגיים והחדישים ביותר. הם אלו שמפעילים את:

  • מערך הטילים הבליסטיים.

  • מערך הכטב"מים (מל"טים מתאבדים).

  • יחידות הסייבר ההתקפיות.

  • זרוע "קודס": היחידה שאחראית על ייצוא המהפכה והפעלת שלוחות (פרוקסי) כמו חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן.

3. אימפריה כלכלית: הצבא ששולט במשק

ההבדל המשמעותי ביותר אינו רק צבאי, אלא כלכלי. משמרות המהפכה הפכו עם השנים לתאגיד העסקי הגדול ביותר באיראן, השולט לפי הערכות על למעלה מ-50% מהכלכלה האיראנית:

• תשתיות ונפט: באמצעות תאגידי ענק כמו "ח’אתם אל-אנביא", הם הקבלנים הבלעדיים לבניית סכרים, כבישים וניהול משאבי הגז והנפט.

• מערכת בנקאית: הם מפעילים מוסדות פיננסיים משלהם (כמו בנק Sepah), המאפשרים להם לעקוף סנקציות בינלאומיות ולהזרים כספים ללא פיקוח.

• נמלים ותקשורת: השליטה בנמלי הים ובתשתיות האינטרנט מעניקה להם כוח מוחלט על סחר החוץ והברחות.

4. חיי ה"גזרים": הבועה המוזהבת של המשמרות

הנאמנות למשטר לא נבנית רק על אידיאולוגיה, אלא על פריבילגיות שאין לאזרח האיראני הממוצע:

השורה התחתונה: מלחמת הישרדות

עבור קצין במשמרות המהפכה, נפילת שלטון האייתוללות היא לא רק אירוע פוליטי – היא חורבן אישי וכלכלי. ביום שאחרי, הווילות יוחרמו, החשבונות ייסגרו, והחסינות המשפטית תתפוגג.

לכן, בניגוד לצבא הסדיר שעשוי ביום פקודה לעמוד לצד העם, אנשי משמרות המהפכה צפויים להילחם עד הכדור האחרון. הם לא מגנים רק על דת; הם מגנים על הבועה המוזהבת שבנו לעצמם על חשבונם של 90 מיליון אזרחים שקועים בעוני.