הטון המאיים הוחלף בתירוצים: נעים קאסם, האיש שנכנס לנעליו הגדולות מדי של נסראללה, הופיע היום (רביעי) בנאום שכולו ניסיון להסביר למה הארגון שלו לא מגיב בעוצמה. בעוד חיילנו ממשיכים לכתוש את תשתיות הטרור בלבנון, קאסם נראה כמי שמבין שההימור שלו על המתיחות מול ישראל עלה לו ביוקר.

"הסבלנות נגמרה" – או שפשוט אין יכולת?

"יש גבול לסבלנות", הצהיר קאסם, אך המציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי. ב-48 השעות האחרונות נספרו בלבנון למעלה מ-40 הרוגים בתקיפות המדויקות של חיל האוויר, מה שקאסם בחר להגדיר כ"מלחמת השמדה". במקום להבטיח תגובה שתזעזע את האזור, הוא בחר להפנות את האצבע המאשימה כלפי פנים: "המדינה הלבנונית הייתה צריכה להיות פעילה יותר", טען, בנסיון נואש להסיר מעצמו את האחריות למצב הקשה אליו גרר את לבנון.

תקיפה של צה"ל בצור

לדברי קאסם, הארגון בחר שלא להגיב על התקיפות הישראליות כדי "לא להכשיל את התהליך הדיפלומטי". אלא שנראה שמדובר בתירוץ לכישלון המבצעי של הארגון לעצור את חופש הפעולה של חיילנו. בעוד הוא מאשים את "האויב הישראלי-אמריקני" בהפרת כל סעיפי ההסכם, הלחץ הצבאי על הארגון רק הולך ומתגבר.

הלחץ הבינלאומי והמציאות בשטח

במקביל לניסיונות ההסברה של קאסם מהבונקר, הלחץ הדיפלומטי על ישראל נמשך. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שוחח עם ראש הממשלה וביקש ממנו להימנע מתמרון קרקעי בלבנון.

כנראה בחיזבאללה מתחילים להפנים את עומק הטעות בחישוב המסלול מול עוצמתו ונחישותו של צה"ל.