בימים שאנחנו עוסקים בהם בחידוש בפועל וברעיונות לחידוש ההתיישבות היהודית בכל מיני מקומות במרחבי הארץ החדשים שנפתחו לפנינו, אני רוצה לעסוק באחד המקומות המוכרים פחות, שקשור לתחילת ההתיישבות ברמת הגולן.
ברוכים הבאים לרמתניה. אם אתם כבר אחרי שירות צבאי, כנראה יצא לכם להתאמן פעם או פעמיים ברמתניות שבמרכז רמת הגולן. ואם אתם טיילנים או בקיאים בהכרת הארץ, בטח הכרתם גם את מאגר רמתניה. אבל אולי לא ידעתם שממש בלב האזור היפה הזה בגולן החל סיפור התיישבות מרגש.
במאה ה-19 התגוררה בבתי הכפר (אשר את שרידיהם אפשר לראות בשטח) אוכלוסייה צ'רקסית אשר הביאו מאזור הקווקז שליטי האימפריה העות'מאנית כבעלי ברית כדי לחזק את אחיזת השלטון ברמת הגולן. פירושו המילולי של השם רמתניה הוא ככל הנראה מרעה גמלים, שם שמתאים לאזור המישורי ושופע המים של רמת הגולן, ובמיוחד למרחב הזה, שיש בו יותר מעשרה מעיינות.
אבל איך כל זה קשור לסיפור התיישבות יהודי? ובכן, על היישוב בני יהודה שנמצא כיום בדרום רמת הגולן בוודאי שמעתם, אבל רבים אינם יודעים שתחילת דרכו היא באדמות רמתניה. הכול התחיל בשלהי המאה ה-19 בחלום על התיישבות יהודית ממזרח לירדן. בחולמים היו יהודים מצפת אשר מאסו בכספי החלוקה (כספי תרומות אשר החזיקו רבים מאנשי היישוב הישן בירושלים ובצפת) והחליטו לרכוש אדמות ברמת הגולן ולהקים עליהן מושבה חקלאית יצרנית. את האדמות הם רכשו מתושבי הכפר רמתניה, ולאגודה שהוקמה לצורך העניין הם קראו בית יהודה.
המשפחות הראשונות עלו לרמת הגולן והתגוררו יחדיו בבית גדול לצד האוכלוסייה המקומית בשלום ובשלווה. בבתי המתיישבים (שנבנו עוד לפני שהגיעו) שולבו גם אבנים עתיקות מעוטרות ועליהן כיתובים ביוונית עתיקה, אשר נלקחו משרידיו של כפר ביזנטי ששכן במקום מאות שנים לפני כן, והמתיישבים מתארים את הכתובות העתיקות במכתביהם ובעדכונים בעיתונות אותו הזמן. מעניין לדעת שהאבנים הללו נמצאות עד היום בשרידי הבתים.
המתיישבים החלו לעבד ולזרוע את האדמה וראו ברכה בעמלם, והעתיד נראה פרוס לפניהם. ואם הכול זרם על מי מנוחות, מדוע איננו מכירים את סיפור ההתיישבות שם? ובכן, לשלטון העות'מאני המרכזי בדמשק חרה שיהודים קונים אדמות ומקימים התיישבויות חדשות, והוא ניסה לצמצם זאת בכל מיני דרכים. על אף חוקיות הרכש והחוזים שנחתמו בין הרוכשים היהודים לתושבי הכפר, החליט המושל לבטל אותם בדיעבד, ולמעשה לגרש את היהודים מאדמת הגולן.
חברי בית יהודה נאלצו לחזור לצפת, אך חלומם לא נגוז. כמה שנים לאחר מכן הם הצליחו לרכוש אלפי דונמים נוספים, הפעם באישור השלטונות, במרחב דרום רמת הגולן. בעבודה קשה ובמאמץ רב הוקמה באדמות ביר א-שכום מושבה חדשה ששמה בני יהודה. השנים הבאות היו קשות ביותר, והחברים נאחזו בקרקע בקושי רב. משפחות רבות עזבו בזו אחר זו, אך גרעין קשה נשאר במקום עד שנת תר"ף, שבה רצחו ערביי האזור את אחרוני התושבים אף שגדלו עם בני המקום, והמושבה ננטשה.
רק לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1972, הוקם מרכז שירות אזורי בני יהודה, ואחר כך היה ליישוב קהילתי פורח שהולך וגדל גם בימינו. חזונם של אנשי צפת האמיצים התגשם גם אם עשרות שנים לאחר מכן, ומה שהתחיל בהתיישבות קטנה היה לעשרות יישובים יהודיים במרחבי רמת הגולן.
חשוב לציין ששטח הכפר רמתניה והתילים הסמוכים אליו נמצאים בשטח אש פעיל (פעיל מאוד בשנים האחרונות), ולכן ההגעה לשם איננה אפשרית ביום-יום ומותרת רק באישור הצבא במועדים המפורסמים מעת לעת.
