הניסוי החברתי בחיל התותחנים, שהוצג במשך שנים כסיפור הצלחה של שילוב נשים, מתגלה כקריסה מבצעית וערכית. בעוד שצה"ל מקדם "שוויון", קולות מהשטח ומארגוני החברה האזרחית מציירים תמונה מדאיגה של פגיעה אנושה בבניין הכוח של צה"ל ובאמון הלוחמים הדתיים. "מה שפורסם עד עכשיו רק מגרד את קצה הקרחון של הבעיה," קובע סרן (במיל') א', קצין ותיק בחיל.

כך הרס שילוב הנשים את מערך התותחנים | פרוייקט מיוחד

זיוף נתונים וסרגל מאמצים כפול

נעמה זרביב, מנכ"לית ארגון "שוברות שוויון", טוענת כי השוויון בשטח הוא מצג שווא שנועד לקדם אג'נדה על חשבון המקצועיות. "צה"ל מזייף נתונים ואומר לנו שכולם אותו דבר, אבל בפועל יש סרגל מאמצים שונה," היא מסבירה. "נשים נכנסו לתפקידים בפחות מאמץ מגברים, וכשיש מלחמה מול עם אכזר – אי אפשר לקחת לשם נשים שזייפת להן את הנתונים. בסוף, לוחם הוא יותר מלוחמת מבחינה פיזית ומבצעית."

לדברי זרביב, הורדת הרף כדי לאפשר שילוב נשים פוגעת ישירות בכושר הלחימה של החיל. "אם ערבבת, ובגלל בחורה שהכנסת הפסדת לוחם דתי – אולי יצרת שוויון כלפי נשים, אבל יצרת אי-שוויון משווע כלפי הדתיים. הצבא לא יכול לרמוס את הערכים של הלוחמים הדתיים בשם קידום בנות."

בנות למפי"ק – כי אין ברירה אחרת

הפגיעה המבצעית שעליה מדברת זרביב באה לידי ביטוי מובהק בשיבוץ המקצועי. סרן (במיל') א' חושף כי מכיוון שהבנות אינן מסוגלות פיזית להרים פגזים בצוותי התומ"תים, המערכת דוחפת את כולן אוטומטית למפי"ק (מרכז הפיקוד). "פעם המפי"ק היה שמור לאנשים החריפים ביותר," אומר א', "היום משבצים שם בנות שלא תמיד מתאימות לתפקיד האנליטי והלחוץ, רק כי אין מקום אחר לשים אותן."

הנתונים שמוצגים בשטח מדאיגים: היחס בין בנים לבנות המשתחררים מהמפי"קים עומד על 1 ל-7 לטובת הבנות. המשמעות היא שגם מפקד גדוד שמתנגד למגמה מוצא את עצמו שבוי, ללא סד"כ גברי שיאייש את עמדות המפתח המבצעיות.

אווירת טלנובלה ושחיקת הפיקוד

מעבר לשאלות המקצועיות, א' מתאר מציאות של שחיקה פיקודית קשה בעקבות הערבוב המגדרי. "בסוללות הסדירות יש אווירת טלנובלה. כל שיבוץ קרבי צריך להתחשב ב'ברוגזים', בפרידות ובמערכות יחסים. לוחמת לא מוכנה לעלות למשימה עם לוחם כי הם יצאו פעם – וזה הופך לשיקול פיקודי לגיטימי."

בנוסף, החשש מתלונות על הטרדה מינית משתק את המפקדים. "לכל חיילת יש את 'נשק התלונה'," מסביר א', "וזה גורם למפקדים לחשוש מהפעלת סמכות בסיסית ומשמעת צבאית הכרחית."

משבר המילואים: חזרו לישיבות לבקש עזרה

ההוכחה הטובה ביותר לכשל השילוב הגיעה עם פרוץ המלחמה. לדברי זרביב, השילוב המאולץ גרם לבחורי הישיבות להפסיק להתגייס לחיל, מה שיצר מחסור אנוש באנשי מילואים. "כשפרצה המלחמה והיו חסרים אנשים, ראשי החיל הלכו לישיבות לשאול איך אפשר להחזיר את בחורי ההסדר לחיל. הם לא הלכו למדרשות לחפש בנות, כי בשעת אמת הבינו מי באמת מחזיק את המערך."

סרן א' מסכם כי הנזק האסטרטגי נמצא במערך המילואים: "הלוחמים הדתיים סוחבים את המילואים במשך עשרות שנים. הבנות, ברובן, מפסיקות להגיע זמן קצר לאחר החתונה או הקמת משפחה. צה"ל קוטע לעצמו את ההזנה של כוח האדם הכי איכותי שלו."

הדרישה שעולה מהשטח היא ברורה: הפסקת הניסויים החברתיים וחזרה למודל של גדודים נפרדים. "חייבים להחזיר את הגדודים הסדירים הנפרדים שיזינו את עולם המילואים," קובע א'. "זה הפתרון היחיד שיבטיח את קדושת המחנה ואת היכולת של צה"ל לנצח."