הפגישה שכולם חיכו לה יוצאת לדרך. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להמריא השבוע לוושינגטון לפגישה גורלית עם הנשיא דונלד טראמפ, כשהמטרה ברורה: לקבוע את גבולות הגזרה מול איראן. על רקע חידוש המגעים בעומאן בין ארה"ב למשטר הרצחני, ישראל חושפת עמדה נוקשה במיוחד שלא משאירה מקום לספקות. למרות המתיחות והדיבורים על הסכמים, בדרג המדיני משדרים רוגע מסוים – מתוך הבנה עמוקה שבסופו של יום, "לב מלכים ושרים ביד ה'", ועם ישראל יכול להישען בביטחון על צור ישראל.
רשימת המכולת של הביטחון הישראלי
לקראת הנסיעה, נחשפת הערב (מוצאי שבת) רשימת הדרישות הישראלית כפי שפורסמה לראשונה על ידי ינון מגל. ישראל לא מסתפקת ב"ריסון" או בפיקוח חלקי, אלא דורשת טיפול שורש בשבעה סעיפים מרכזיים:
-
ביטול טוטאלי של פרויקט הגרעין האיראני.
-
אפס העשרה – דרישה שאיראן כבר מיהרה לדחות.
-
אפס יכולת העשרה – פירוק התשתיות המאפשרות פיתוח עתידי.
-
פינוי מלא של כל החומר המועשר משטח איראן.
-
הגבלת טילים – צמצום טווח הטילים האיראניים ל-300 ק"מ בלבד.
-
פירוק הציר השיעי – הפסקת התמיכה בגרורות הטרור במזרח התיכון.
-
פיקוח הדוק – מערך פיקוח איכותי, אמיתי ונטול פשרות.
בלשכת ראש הממשלה מדגישים כי כל הסכם עתידי חייב לכלול לא רק את סוגיית הגרעין, אלא גם את איום הטילים הבליסטיים ואת המעורבות האיראנית המערערת את האזור כולו.
טראמפ מבטיח, איראן מאיימת
האווירה לקראת הפגישה מתוחה. בזמן שטראמפ נשמע אופטימי ומדווח על שיחות "טובות מאוד" בעומאן תוך שהוא מציין כי האיראנים "מוכנים להסכם יותר מאי פעם", בטהראן נשמעים קולות אחרים לגמרי. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הבהיר כי ארצו לא תדון בטילים או בנושאים אזוריים וקבע נחרצות: "העשרה היא זכות שאין עליה עוררין".
אבל מול המילים של טהראן, המציאות בשטח מדברת. הממשל האמריקני כבר הטיל סנקציות חדשות על 15 ישויות איראניות ומכליות נפט, ובמקביל, נרשמה הסלמה מסוימת במפגני הכוח: שליחו של טראמפ, סטיב וויטקוף, וחתנו ג'ארד קושנר, ביקרו על נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" המוצבת באזור המפרץ. המסר ברור: שלום משיגים דרך כוח, אך הביטחון האמיתי מגיע מהידיעה שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
הקבינט מתכנס להכרעה
בישראל לא מחכים לתוצאות השיחות בעומאן. הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס מחר בשעות אחר הצהריים כדי לגבש סופית את העמדות שיוצגו בבית הלבן. נתניהו מגיע לפגישה עם טראמפ כשהוא מגובה בדרישות ברורות, מתוך הבנה שהזמן לדיבורים אוזל. בזירה המדינית מסכמים כי למרות האיומים והמשחקים הדיפלומטיים, עם ישראל יכול להמשיך בדרכו בראש מורם – כשיש מי ששומר עלינו מלמעלה, הדאגה מפנה את מקומה לעשייה נחושה ובטוחה.
