בדיון סוער ומשותף לוועדות החינוך, העבודה והרווחה והוועדה לזכויות הילד, נחשפו הפערים העצומים בפיקוח על מעונות היום והקושי של המערכת להתמודד עם גנים שפועלים "מתחת לרדאר".
"תופעה של עשרות שנים"
שר החינוך, יואב קיש, הבהיר בדיון כי למרות המאמצים להכניס כמה שיותר מעונות תחת רישיון, היכולת של משרדו מוגבלת. "המעונות הפיראטיים זו תופעה שקיימת עשרות שנים", אמר קיש. "לי אין את המידע או את הסמכות ללכת לשכונה ולבדוק בדירה כזו או אחרת אם יש או אין ילדים בפנים. ללא שיתוף פעולה בין המשטרה, הפרקליטות והשלטון המקומי – לא נוכל להתמודד עם זה".
לדברי השר, מאז שהאחריות על הגיל הרך עברה למשרד החינוך, אלפי גנים נרשמו ונכנסו לפיקוח, וחלקם אף נסגרו בצווי אכיפה. עם זאת, הוא הדגיש את המורכבות בשוק החופשי שבו פועלים הגנים הפרטיים. בתגובה לטענותיה של ח"כ נעמה לזימי על קיצוצים בתקציבי ההכשרה הפדגוגית, השיב השר כי התקציב נותר יציב על כ-200 מיליון ש"ח, למרות שלא ניתנו תוספות כפי שביקש המשרד.
הכתובת הייתה על הקיר
חברי הכנסת שנכחו בדיון לא חסכו בביקורת על המצב הקיים. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, הגדיר את האסון בירושלים כ"תמרור אזהרה כואב" וציין כי המדינה לא הותירה להורים מעוטי יכולת ברירה אמיתית כיוון שלא הכינה תשתית פיקוח ראויה.
ח"כ קטי שטרית, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, הוסיפה כי "לפתוח דוכן פלאפל יותר קשה היום מלהקים מעון לילדים". לדבריה, שליש מהתינוקות בישראל נמצאים במסגרות ללא כל פיקוח, והורים רבים כלל לא מודעים לכך שהמסגרת בה נמצא ילדם אינה מורשית. גם ח"כ מיכל וולדיגר הדגישה כי המחסור במעונות ובכוח אדם הוא שדוחף את ההורים לפתרונות פיראטיים.
הוויכוח על האחריות
שר העבודה לשעבר, ח"כ יצחק גולדקנופף, ביקר את ההחלטה להעביר את האחריות למשרד החינוך וטען כי המחסור בגננות נובע מהפרשי שכר משמעותיים אל מול השוק הפרטי וההייטק. "אין מוסד אחד רשמי בציבור החרדי בלי רישיון", טען גולדקנופף, והוסיף כי הבעיה נעוצה בתנאי העסקת המטפלות.
מנגד, פארס טויל, מנהל מינהל הרישוי במשרד החינוך, הציג נתונים המראים עלייה משמעותית במספר המעונות המפוקחים – מ-1,900 בשנת 2022 ליותר מ-5,000 כיום. לדבריו, המשרד השקיע מיליונים במערכות רישוי ממוחשבות המאפשרות קבלת רישיון במהירות, אך הדבר תלוי במוכנות של בעלי המעונות לשתף פעולה עם הכללים.
