בית המשפט העליון דחה עתירה שהגישו תנועת רגבים והמועצה האזורית מטה בנימין, בדרישה לחייב את המדינה לפעול נגד חמישה מתחמי מגרטות רכבים בלתי חוקיים הפועלים בצמוד לכביש 4460, בין הכפרים קיביא ונעלין במערב בנימין. בעתירה נטען כי המתחמים פועלים בשטח C, הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, וכי פעילותם יוצרת סכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות משמעותיות.
העתירה הוגשה בחודש מרץ האחרון נגד שר הביטחון, מפקד פיקוד המרכז וראש המנהל האזרחי, בדרישה לנקוט פעולות אכיפה והריסה נגד המתחמים. ברגבים טענו כי מדובר במגרטות ענק שבהן מפורקים מדי שנה אלפי כלי רכב שהורדו מהכביש. חלק מכלי הרכב מפורקים לחלקי חילוף, בעוד אחרים מוחזרים לשימוש בכבישי יהודה ושומרון כ"משטובות" – כלי רכב שאינם רשומים כחוק ואינם עומדים בדרישות הרישוי.
חבל ארץ הופך לארץ הפקר בחסות בג"ץ
לטענת העותרים, המגרטות מהוות גם חוליה משמעותית בתעשיית גניבות הרכב בישראל. כלי רכב גנובים, כך נטען, מועברים לשטחי יהודה ושומרון, שם הם מפורקים או עוברים התאמות שמאפשרות את המשך השימוש בהם. ברגבים אף הצביעו על שימוש שנעשה בעבר בכלי רכב מסוג זה בפיגועים, והתריעו מפני ההשלכות הביטחוניות של התופעה.
הרכב השופטים – אלכס שטיין, יחיאל כשר וגילה כנפי-שטייניץ – קיבל את עמדת המדינה, שלפיה בוצעה שורה של פעולות אכיפה נגד המתחמים, ובהן הוצאת צווים שונים. בהתאם לכך נקבע כי אין עילה להתערבות בית המשפט בשיקול דעתן של הרשויות. ברגבים הדגישו כי נגד אחת המגרטות מתנהל הליך משפטי במינהל האזרחי כבר קרוב לשני עשורים, אולם לטענתם הפעילות במקום נמשכת כמעט ללא שינוי.
רועי דרוקר, מנהל מרחב יו"ש ברגבים, תקף את ההחלטה ואמר כי "חבל ארץ הופך לארץ הפקר בחסות בג"ץ". לדבריו, מכת גניבות הרכב נמשכת תוך השתלטות על אדמות המדינה, כאשר כלי רכב גנובים מגיעים למגרטות ומשמשים למקור זול לחלקי חילוף ול"משטובות", לצד פגיעה קשה בסביבה.
