שנים עמדה מיותמת ושוממה גבעה 26, השוכנת מצפון לקריית ארבע. ההיסטוריה של המקום
ספוגה בדם ובגעגוע. לפני 25 שנה, בט"ו בשבט, נרצח שם נתנאל (נתי) עוזרי הי"ד, שהיה החלוץ
הראשון שעלה לקרקע עם משפחתו לבקשת המועצה כדי לעסוק בחקלאות ולשמור על אדמות
המדינה. מאז הרצח עבר המקום פינויים חוזרים ונשנים, וניסיונות ההתיישבות לא צלחו.
אלא שבשבועות האחרונים משהו חדש קורה בגבעה. עשר משפחות חדשות תקעו בה יתד, ובטקס
חנוכת השכונה החדשה בגבעה שנערך השבוע השתתפה אלמנתו של עוזרי. אל המשפחות הצטרף
הרב נעם ולדמן (43), ראש ישיבת ההסדר ניר בקריית ארבע, נשוי ואב לתשעה. הוא עבר להתגורר
בגבעה בתנאי שטח מאתגרים כדי להוביל מהלך אסטרטגי של תפיסת אדמות מדינה והרחבת
ההתיישבות בקריית ארבע.
מה השתנה הפעם, שאפשר את העלייה לקרקע, לעומת הכישלונות בעבר?
"כמו בהרבה מקומות ביהודה ושומרון, עד שמאשרים לך לעלות, נדרשת הרבה מאוד מסירות
והתמדה", מסביר הרב ולדמן. "הכול מכוחו של נתנאל עוזרי הי"ד. הוא היה הראשון, ומסירות הנפש
שלו היא היסוד. אבל צריך לזכור שיותר מעשר שנים בחורי הישיבה שלנו עולים לשם בהתמדה
פעמיים בשבוע ללימוד ולתפילה. בשנים האחרונות הנוכחות גברה לסיורים יום-יומיים כדי לוודא
שערבים לא משתלטים על השטח".
לדברי הרב, ההצלחה הנוכחית היא שילוב של הבשלה מדינית ונחישות בשטח. "יש התגייסות של כל
הגורמים: המועצה המקומית בראשות ישראל ברמסון מובילה את המהלך, השר בצלאל סמוטריץ"
במשרד הביטחון וקצינים בפיקוד המרכז מעודדים את ההתרחבות. המועצה פנתה אלינו, לישיבת
ניר, כי היא הכירה את הקשר העמוק והמתמיד של הבחורים לגבעה הזאת".

יש כאן תורה שמובילה התיישבות. זה לא אוסף מקרי של משפחות אלא גרעין מגובש שבית
המדרש הוא הלב הפועם שלו
למה דווקא ישיבה צריכה להוביל מהלך של הקמת שכונה חדשה?
"בישיבת ניר תורה והתיישבות הולכות יחד מאז ומעולם", קובע הרב ולדמן. "הישיבה הוקמה עם
השיבה לחברון אחרי מלחמת ששת הימים. אנחנו באים ללמוד תורה, אבל לא מנותקים מהמציאות.
בוגרי הישיבה היו שותפים בחזרה לבית הדסה ולבית כנסת אברהם אבינו, והם שהקימו את גרעין
אלון מורה ואת היישוב בית חגי. החיבור של הישיבה לארץ ישראל חזק מאוד".
הגרעין החדש בגבעה 26 מורכב מבוגרי ישיבה וממשפחות של אברכים שעדיין לומדים בה. "אנחנו
לא גוף מיישב פורמלי", מדגיש הרב, "אבל יש כאן תורה שמובילה התיישבות. זה לא אוסף מקרי של
משפחות אלא גרעין מגובש שבית המדרש הוא הלב הפועם שלו".
איך נראים החיים שם כרגע?
"אנחנו כרגע עשר משפחות, ומתכננים בקרוב להכפיל את מספר המשפחות", משתף הרב.
"עדיין אין תנאים מלאים, החשמל לא כמו שצריך ויש אתגרי חימום וביטחון מול השכנים מסביב. החבר'ה
מנהלים שם עדר עיזים שרועה במרחב כדי להחזיק את הקרקע. זה מצריך הרבה מסירות".
למרות הקשיים הרב ולדמן רואה במהלך חשיבות עליונה:
"הגבעה הזו היא למעשה ההתרחבות של קריית ארבע צפונה, לעבר גוש עציון.
כשנוסעים לשם רואים איך זה פורץ את הגבולות ושומר על
הרצף ההתיישבותי לאורך כביש 60".
ומה לגבי תפקידו כראש ישיבה?
"במהלך השבוע אנחנו בגבעה, ובשבתות אנחנו בדירה ליד הישיבה
כדי להיות עם התלמידים. זה חלק מסימון הדרך, להראות שהישיבה רואה בהתיישבות הזו דבר
חשוב וקדוש".