אומנם השימוש בצווים למעצרים מנהליים מאחורי סורג ובריח נעלם מן הנוף בעקבות הנחייתו החד־משמעית של שר הביטחון ישראל כ"ץ, אך בשטח מתברר כי מנגנון הרדיפה נגד ההתיישבות החלוצית רק שינה את פניו. מסלול עוקף של צווי הגבלה מנהליים – המובלים על ידי החטיבה היהודית בשב"כ וחתומים ישירות על ידי מפקדי צה"ל באזור – ממשיך לפעול במלוא עוזו.
צווים אלו, הכוללים הרחקות, מעצרי בית ותנאים דרקוניים שאינם ניתנים ליישום, הפכו לכלי המרכזי להתעמרות במתיישבים, ברועי הצאן ובמקימי הגבעות והחוות, תוך עקיפת הדרג המדיני ופגיעה קשה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של המתיישבים. דוגמה מובהקת למדיניות זו היא סיפורו של טל ינון דרדיק, תושב כפר טרפון שבבנימין ואב לארבעה, שנעצר לפני כשבועיים בידי בלשי ימ"ר ש"י. המעצר בוצע שבוע וחצי בלבד לאחר שחגג את לידת בנו הרביעי. העילה הרשמית למעצר: הפרת צו הגבלה מנהלי.
ההרס במקום נעצר
בפועל, מדובר בצו שהוציא נגדו אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, אשר קבע כי על דרדיק לשהות במעצר בית מלא למשך שישה חודשים – אך לא בביתו שלו, אלא בבית חמותו, אלמנה המתגוררת לבדה בקרוואן קטן וצפוף, ולא בביתו עם משפחתו. הצו ניתן ללא הסכמתה של החמות, שאינה מוכנה שיגור אצלה, ולפיכך מדובר בצו שאינו ישים, אשר נועד להתעמר בו ולהרחיקו מהגבעה שהקים.
בהמשך, דרדיק ערער על הצו לאלוף הפיקוד, אך האלוף התעלם מהערעור, וכך נסללה הדרך למעצר בגין הפרת התנאים. בעקבות המעצר פתח דרדיק בשביתת רעב במחאה על הרדיפה נגדו ועל החזקתו בכלא ללא משפט, ללא חקירה, ללא ראיות וללא ידיעה על מהות המעצר המנהלי, דבר המונע ממנו את האפשרות להתגונן.
לא מן הנמנע כי הרקע להוצאת הצו קשור לפעילותו של דרדיק, שהקים לפני כשנה את היישוב כפר טרפון. מדובר בגבעה בעלת חשיבות אסטרטגית הממוקמת בשטח B, על הציר המוביל ליישוב עטרת בבנימין, סמוך לגשר ביר זית. למרגלות ההר מתנוסס אתר זבל פיראטי, ועל הגבעה עצמה ישנו אתר עתיק מימי בית שני המכונה "ח'ירבת טרפין". טרם הקמת הנקודה, החלו הערבים באזור בבנייה מסיבית ובשוד עתיקות במטרה לקעקע את הזיכרון ההיסטורי של ארץ ישראל במקום.
כפר טרפון מגן על כביש 465
גרעין ההתיישבות עלה למרגלות האתר כחלק מתוכנית לבלום את כיתור הגוש הערבי וליצור חיץ בין חלקי המדינה הפלסטינית המתהווה. המתיישבים בחרו במקום במטרה משולשת: שמירה מיידית על אתר העתיקות מפני השמדה, הגנה על כביש 465 המפותל, ויצירת חיץ בין גושי הכפרים הערביים. עם עליית הגרעין לקרקע נבלמו הבנייה הערבית ושוד העתיקות, וכעת רועי הצאן שומרים על הגבעה באמצעות עדר המונה כ־100 ראשי כבשים, המגינים על אלפי דונמים שהיו בסכנת השתלטות ערבית מיידית. המקום נקרא כפר טרפון כדי לשמר את השם הקדום, שיש הסוברים כי נקרא על שם התנא רבי טרפון.
בהמשך למעצר, ביום חמישי האחרון נערך דיון בעניינו של דרדיק בבית המשפט. שופט בית משפט השלום הורה לשחרר אותו למעצר בית בביתו שבחווה במקום בבית חמותו האלמנה. למרות החלטה זו, המשטרה מיהרה להגיש ערעור על השחרור לבית המשפט המחוזי. בדיון בערעור הפכה שופטת בית המשפט המחוזי חגית מאק־קלמנוביץ' את החלטת בית משפט השלום, והחליטה להשאיר את דרדיק במעצר בכלא.
החלטתה של השופטת מאק־קלמנוביץ' עוררה ביקורת נוקבת, תוך תהייה כיצד היא עדיין מכהנת על כס השיפוט. הביקורת מתבססת על מקרה משנת 2016, שבו שחררה מאק־קלמנוביץ' את המחבל מצבאח אבו סביח, תושב שכונת סילוואן בירושלים, שהורשע וביקש מספר ימים להתארגן לפני כניסתו לכלא. השופטת אישרה את שחרורו למרות התנגדות המשטרה ולמרות מסוכנותו הברורה. המחבל ניצל את השחרור כדי להצטייד בנשק, ביצע פיגוע סמוך למטה הארצי של המשטרה ורצח את לבנה מליחי והשוטר יוסף קירמה הי"ד.
מרים דרדיק: "הצו הזה הוא דרקוני ודורסני"
כעת, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי להשאיר את טל ינון דרדיק במעצר, הוא שובת רעב בכלא כבר למעלה משבוע. בתגובה להחלטה השרירותית של השופטת מאק־קלמנוביץ' שהפכה את החלטת השחרור, החליט דרדיק להחריף את צעדי המחאה שלו, והודיע כי הוא מפסיק מעתה גם לשתות מים, מתוך רצון לטלטל את המערכת ולזעזע את מי שמובילים את מסע הרדיפה השקט נגדו ונגד מפעל החוות כולו, שביתת הרעב הביאה אותו בסוף האחרון למרפאת הכלא לאחר שאיבד הכרה.
מרים דרדיק, אשתו של העצור המנהלי, תוקפת בחריפות את אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט:
"מה שאבי בלוט עשה זה מעשה מזעזע. להכניס את בעלי כשאני שבוע וחצי אחרי לידה לכלא. בעלי נדרש בצו מנהלי להיות במעצר בית חצי שנה אצל אמא שלי שהיא עם לקות שמיעה חמורה, גרה לבד בבית של 60 מטר רבוע".
"הצו הזה… pic.twitter.com/moUPidJpXB
— עולם קטן (@olam_katan) July 9, 2026
בימים האחרונים פרסמה אשתו מרים סרטון כואב שבו היא תוקפת בחריפות את החלטת אלוף הפיקוד. "מה שאבי בלוט עשה זה מעשה מזעזע, להכניס את בעלי – כשאני שבוע וחצי אחרי לידה – לכלא", היא מתארת. "בעלי נדרש בצו מנהלי להיות במעצר בית חצי שנה אצל אמא שלי, שהיא עם לקות שמיעה חמורה, גרה לבד בבית של 60 מטר רבוע, לא הייתה לנו שום אפשרות להתייחס לצו הזה בצורה רצינית. החלטנו שלא ליישם את הצו והודענו את זה לאבי בלוט. הוא כמובן סירב לתת לנו את האפשרות למעצר בית בבית, ולכן בעלי בסופו של דבר, ביום שני האחרון, נעצר על הפרת מעצר בית, ועכשיו הגישו נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
"הצו הזה הוא דרקוני ודורסני", קובעת דרדיק. "לעצור בעל בית, אב לארבעה ילדים כשהקטן בסך הכול בן שבועיים, למעצר עד תום ההליכים, כשיש פה ארבעה ילדים שצריכים אותו ואישה שצריכה אותו, בלי ראיות, בלי משפט, בלי עבר פלילי, בלי להסביר לנו בכלל על מה ולמה הוא נעצר, כשהטענה שלהם זה מסוכנות לציבור, שאין להם אפילו אפשרות ויכולת להוכיח אותה. אני קוראת לשר הביטחון כ"ץ ולכל מי שידו בדבר לעצור את הצווים האלה. יש לנו משק גדול פה, אנחנו שומרים על אלפי דונמים, באנו בשליחות של עם ישראל לכאן. אנחנו יצאנו למאבק נגד הצו הזה, וכל מי שיש לו יד בדבר – נשמח לעזרתו".
