אחד המקומות המבודדים והמאתגרים ביותר להתיישבות בארץ, יישובי כיכר סדום, ניצבים בימים אלו בפני איום קיומי ומדאיג. לא מדובר באויב מעבר לגבול ירדן, אלא בנחילי חזירי בר שפשטו על השדות וזורעים חורבן חקלאי חסר תקדים. במכתב חריף ודחוף שנשלח השבוע (ראשון) לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מתארות הנהלות המושבים נאות הכיכר ועין תמר מציאות בלתי אפשרית של חוסר אונים מוחלט מול המפגע ההולך וגדל.
על פי הנתונים המדאיגים שנחשפו במכתב, במהלך השנה האחרונה הושמדו כ-500 דונם של שטחי חקלאות כתוצאה מפלישות החזירים. הנזק אינו מסתכם רק באובדן יבולים יקרים כמו אבטיח, מלון, עגבניות ותבלינים, אלא כולל גם הרס תשתיות יקרות בתוך החממות, מה שמעמיד משפחות רבות בפני שוקת שבורה.
"משפחות נמצאות על סף פשיטת רגל"
החקלאים, שמחזיקים את גבולות המדינה מתוך אהבת הארץ ותנאים קיצוניים, מתארים לילות של פחד וייאוש. "מדובר בעדרים הנעים בשעות הלילה ומחריבים כל מה שנקרה בדרכם", כותבים נציגי המושבים במכתבם לשרה. "הנזק הכלכלי הוא אדיר ומשפחות נמצאות על סף פשיטת רגל. משפחה שתקרוס כלכלית לא תוכל להמשיך את חייה באזור המרוחק הזה".
הטענה המרכזית של התושבים מופנית כלפי רשות הטבע והגנים (רט"ג). לטענתם, למרות התכתובות שנמשכות כבר למעלה משנה, הרשות מספקת בעיקר "תגובות מנומסות" אך נמנעת מביצוע דילול בפועל של אוכלוסיית החזירים. במושבים מציינים כי בעבר בוצע דילול מוגבל במימון עצמי שהוכיח את עצמו, אך כעת רט"ג מסרבת להמשיך בפעולה זו. "התחושה היא שמעדיפים את בעלי החיים על פני המשפחות המתפרנסות מחקלאות על גבול ירדן", נכתב בכאב.
העדיפות הנדרשת: האדם לפני חיית הבר
בתוך המציאות המורכבת הזו, המאבק של חקלאי כיכר סדום זוכה כעת לרוח גבית משמעותית. המועצה האזורית תמר הוציאה השבוע (שני) הודעת תמיכה חד-משמעית בחקלאים, המדגישה כי מדובר באיום על ההתיישבות כולה. במועצה מבהירים כי החקלאות באזור היא העוגן המשמעותי ביותר לקיום החיים באזורי הגבול, ופגיעה בה היא פגיעה ישירה בביטחון המדינה.
"אנו מדגישים כי שמירה על ערכי הטבע והסביבה היא חשובה ומהותית, אך לצד זאת יש לתת עדיפות ברורה להגנה על חיי האדם, ביטחונו ופרנסתו", נמסר מהמועצה. "מציאות בה חקלאים נאלצים להתמודד לבדם עם נזקי חיות בר אינה סבירה ואינה יכולה להימשך". במועצה קוראים למשרדי הממשלה לפעול בדחיפות למציאת פתרונות אפקטיביים שיאזנו בין שמירת הטבע לבין הגנה על החלוצים שעובדים את האדמה.
תגובת רשות הטבע והגנים
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה כי מדובר בעדר שנמצא באזור שנים רבות, וכי התרחבות השטחים החקלאיים לצד היעדר סניטציה ופסולת חקלאית משכו אותם ליישובים. "הרשות נמצאת בקשר עם המועצה לטיפול בנושא", נמסר. "ניתנו הנחיות והמלצות ובהן – היתר להפעלת מפעל ראוי, גידור שטחי גידולים רגישים והימנעות מהשלכת פסולת חקלאית. דילול והפעלת מפעל ראוי הן חלק מסל הפתרונות, אבל לא יפתרו את הבעיה אם תהיה פסולת חקלאית זרוקה".
למרות הפנייה הנואשת של החקלאים והגיבוי מהמועצה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן טרם פרסמה התייחסות רשמית לנושא, ולשכתה ממשיכה להפנות את השאילתות לרט"ג – מה שמעורר תסכול רב בקרב התושבים המצפים למנהיגות שתשים את ההתיישבות בראש סדר העדיפויות.
