כך ניצחה ישראל בשלוש מלחמות בהחלטה אחת | אליה אביב

במערכה דרמטית שאישר הקבינט, מדינת ישראל מוחצת את כבלי העבר - מהסרת החרם האנטישמי על רכישת קרקעות, דרך כניסה מבצעית לשטחי A ועד להחזרת השליטה במקומות הקדושים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם ראש מועצת בנימין ישראל גנץ וגורמים נוספים בהתיישבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בביקור בבנימין. צילום: הציונות הדתית

בעוד מנועי המטוס של ראש הממשלה מתחממים לקראת הטיסה המדינית לארצות הברית, בירושלים הוחלט להבהיר לעולם ובעיקר לעצמנו: עידן ההתנצלות תם. 

בשרשרת החלטות היסטוריות שנשמרו תחת מעטה חשאיות עד לרגע האחרון הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על סיומו של עידן הוויתורים ועל יציאה למתקפה שתכליתה אחת: החזרת צדק היסטורי וריבונות יהודית מלאה לכל מרחבי ארץ אבותינו. לא עוד "ניהול סכסוך" אלא הכרעה ברורה בשלוש מערכות שעיצבו את גורלנו בעשורים האחרונים. כעת נעשה סדר בהחלטות ההיסטוריות.

הטאבו ביהודה ושומרון נוהל כמרחב צללים. החיסיון על מרשמי המקרקעין לא נועד להגן על פרטיות אלא שימש נשק קטלני בידי הרשות הפלשתינית

1. המלחמה באנטישמיות: סוף לחרם על הקרקע היהודית

עשורים היה בלב ארץ ישראל מצב אבסורדי שאין לו אח ורע בעולם המערבי: חוק גזעני ואנטישמי אסר על יהודים לרכוש קרקעות באופן פרטי ביהודה ושומרון. החוקים הירדניים המיושנים, שישראל בחרה להותיר על כנם בטעות היסטורית, קבעו כי רק ערבי (תושב שאינו זר) רשאי לרכוש אדמה. יהודי שחפץ בכך נאלץ להקים חברות קש, לעבור בירוקרטיה משפילה ולפעול בדרכים עקלקלות כדי לממש את זכותו הבסיסית ביותר בארצו.

שטח ריק לא מיושב ביו"ש
גם יהודים יכולים לרכוש. צילום: דוברות מנהלת ההתיישבות

בה בעת נוהל הטאבו ביהודה ושומרון כמרחב צללים. החיסיון על מרשמי המקרקעין לא נועד להגן על פרטיות אלא שימש נשק קטלני בידי הרשות הפלשתינית. כל ערבי שהעז למכור אדמה ליהודי ידע ששמו ייחשף במרתפי המוקאטעה ושגזר דין מוות מרחף מעל ראשו. 

ישראל מנצחת במלחמה הזו. פירוק החרם הגזעני: הקבינט ביטל את האיסור האנטישמי על מכירה ל"מי שאינם ערבים". ברגע שייכנס צו האלוף לתוקף יוכל יהודי לקנות אדמה בחברון, בשילה או בעלי כאזרח חופשי, ללא מתווכים וללא התחפשות.

חשיפת האמת לציבור: הסרת החיסיון על מרשמי המקרקעין היא מכת מוות למנגנון ההפחדה של רמאללה. השוק נפתח, המידע נגיש, והאדמה חוזרת לידיים יהודיות בלי פילטרים ובלי פחד. זוהי המלחמה באנטישמיות הממסדית שהשתרשה ביהודה ושומרון – וזהו ניצחון מוחץ.

2. המלחמה לביטול הסכמי אוסלו: הריבון חוזר לשטחי A 

הקונספציה המסוכנת של שטחי A, אותן מובלעות שהפכו למדינות טרור דה-פקטו תחת הסכמי אוסלו האומללים – נסדקת היום רשמית. שנים כבלה ישראל את ידיה והפקירה את אתרי המורשת והארכאולוגיה שלנו להרס פלשתיני מכוון ושיטתי. מזבח יהושע, אתרי תקופת הברזל וערים מקראיות נרמסו תחת דחפורי הרשות, שביקשה למחוק את הקשר היהודי לאדמה.

כניסה לשטח A. צילום: שאטרסטוק

ישראל מודיעה למעשה: הארכאולוגיה היא חזית, ואנחנו במתקפה. אכיפה ללא גבולות: לראשונה מאז הנסיגות הגדולות ישראל מאשרת לגורמי הפיקוח להיכנס ללב שטחי A כדי להרוס מבנים פלשתיניים בלתי חוקיים הפוגעים באתרי מורשת. אין עוד מקלט לפורעי חוק בחסות הרשות. המשמעות דרמטית: ברגע שתהיה דריסת רגל של כוחות האכיפה בשטחי A ו-B תאכוף ישראל גם מפגעים אחרים, כמו גנבות מים וחשמל וזיהום סביבה, דבר שעורר גינויים רבים בקרב הרשות, שמאבדת אחיזה בשטח.

ביטול הוויתור האזרחי: החיץ המלאכותי שיצרו אדריכלי אוסלו נמחק למען שמירה על ההיסטוריה היהודית. ישראל מודיעה לעולם ולאויביה: הריבון הישראלי מוסמך לפעול בכל מקום שההיסטוריה שלנו נתונה בסכנה. הסכמי אוסלו אינם עוד תעודת חסינות להרס המורשת.

3.  המלחמה על הריבונות: חברון וקבר רחל בידינו

המלחמה השלישית היא המלחמה על הכבוד הלאומי. שנים היה היישוב היהודי בחברון – עיר האבות – נתון לאנומליה משפילה: תלות מוניציפלית בעיריית חברון הערבית. יהודים שרצו להנגיש את מערת המכפלה לנכים או לבנות חדר נוסף בביתם היו תלויים באישור של עירייה עוינת שמממנת משפחות מחבלים. זה היה הביטוי הקיצוני ביותר לגלותיות בלב הריבונות.

החלטות הקבינט הן לא רק צעדים טכניים; הן תפיסת עולם חדשה. ישראל הפסיקה "לנהל את הכיבוש", כפי שאוהבים לומר בשמאל הקיצוני, והחלה לנהל את המולדת

הקבינט שם סוף לחרפה – חברון עצמאית ומשוחררת: סמכויות התכנון והבנייה במערת המכפלה וביישוב היהודי נקרעו מידי עיריית חברון והועברו לידיים ישראליות. הזיקה לרשות הפלשתינית נותקה לחלוטין. חברון כבר אינה נספח של עיריית הטרור, היא ישות יהודית ריבונית.

סיפוח מעשי של קבר רחל: מתחם קבר רחל, שהיה תקוע בין הגדרות ובתלות מוניציפלית בבית לחם, הופך למנהלה עצמאית. המהלך הזה מספח למעשה את השטח לישראל, מעניק לתושבי המתחם ביטחון ושירותים ברמה של עיר ישראלית, ומבהיר שמאמא רחל לא תהיה שוב תלויה בחסדי זרים.

מערת המכפלה. צילום: שאטרסטוק

השורה התחתונה: מעבר מהגנה להכרעה

החלטות הקבינט הן לא רק צעדים טכניים; הן תפיסת עולם חדשה. ישראל הפסיקה "לנהל את הכיבוש", כפי שאוהבים לומר בשמאל הקיצוני, והחלה לנהל את המולדת. בשלושה קרבות ניצחנו היום: הסרנו את החרם האנטישמי, מחצנו את כבלי אוסלו והנפנו את דגל הריבונות על קודשי ישראל. המסר לביקור בוושינגטון ברור: הבית שלנו אינו נתון למשא ומתן.

אליה אביב. צילום: ערוץ 14

guest
1 תגובה
נעם
נעם
7 חודשים לפני

ב"ה! סוף סוף מתחילים לעשות שינויים אמיתיים!

עוד כתבות שיעניינו אותך