אחרי שנרגענו משבוע בו הוקמו שלושה יישובים חדשים בשומרון, ובזמן שמוקמת לה ממשלה בישראל, בדקנו כמה יישובים קמו ביהודה ושומרון בשנה האחרונה, ונחשפנו למספרים מדהימים ששינו את פני המפה בליבה של הארץ.
104 יישובים חדשים אושרו ביהודה ושומרון תחת הממשלה בהובלת השר סמוטריץ' מתוכם 34 יישובים וותיקים שאושרו ביניהם: שדה בועז(גוש עציון) אביתר (שומרון) מגרון (בנימין), ברוש הבקעה (בקעת הירדן) אביגיל (הר חברון). שש שכונות הפכו ליישובים עצמאים כגון גבעות בגוש עציון. 11 חוות יהפכו ליישובים, ובסיס צבאי אחד (הר בזק) יהפוך הוא ליישוב.
נותרנו עם 52 יישובים חדשים שצריכים לקום, מתוכם בעשרה החודשים האחרונים עלו לא פחות מ-21, נתון היסטורי שלא נראה כמותו בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל. 11 יישובים קמו בשומרון, 3 בבנימין, 3 בגוש עציון, 2 בבקעה ו-2 בהר חברון. אלו היישובים.

שומרון
המועצה שמובילה בפער במספר היישובים שהוקמו היא המועצה האזורית שומרון, שחזרה בענק לצפון השומרון עם הקמת ארבעת היישובים שנעקרו בגירוש, אך הקימה בנוסף לא פחות משבעה יישובים נוספים. אלו שמותיהם.
חומש
היישוב שהיה במוקד המאבק לחזרה לצפון השומרון ולביטול העקירה, בהובלת ישיבת חומש שגם הייתה הראשונה לחזור. עד לגירוש התגוררו בו כ-70 משפחות. כיום היישוב מחולק לשלושה חלקים: חומש הוותיקה, בשטח היישוב המקורי; חומש המתחדשת, הרחבה של היישוב המקורי שנמצאת מזרחה ממנו, ושבה התיישבו עשר המשפחות הראשונות מבין המגורשים; וחוות שובה ישראל, חווה מאושרת שנמצאת בתחום השיפוט של חומש.

שא-נור
היישוב ממנו גורש יוסי דגן ושהפך את החזרה לצפון השומרון למשימת חייו. היה כפר אומנים שננטש באינתיפאדה ויושב מחדש על ידי גרעין שנעקר ממנו בהתנתקות. כיום ביישוב 16 משפחות, ביניהן דגן, שחזר הביתה.

גנים
הוקם ב-1983 כהיאחזות נח"ל ונעקר בהתנתקות, כשהתגוררו בו 49 משפחות. אחרי 21 שנה חזרו אליו 30 משפחות, ובעקבותיהן עלתה ישיבת גנים, שלוחה של מוסדות "בני דוד" בעלי. דגן הביע תקווה שבתוך עשור יתגוררו ביישוב כאלף משפחות. גן הילדים נפתח מחדש, ויותר מ-40 ילדים פתחו בו את שנת הלימודים, יחד עם ילדי כדים.

כדים
גם כדים הוקם ב-1983 ונעקר בהתנתקות. ערב האינתיפאדה השנייה התגוררו בו 39 משפחות, כ-160 נפשות. הגרעין שחזר אליו הוא גרעין ייחודי, ברובו משפחות מתל אביב ומהמרכז, בוגרי ישיבות ציוניות ומשוחררי מילואים. 30 משפחות עברו להתגורר בו באופן קבוע, והוא הרביעי והאחרון בין יישובי צפון השומרון שנעקרו וחזרו.

נועה
נועה שבצפון השומרון קרוי על שם נועה מבנות צלפחד, והוא היישוב הראשון שעלה בצפון השומרון אחרי ארבעת היישובים שנעקרו בהתנתקות. הוא נמצא דרומית לגנים ויוצר רצף יהודי בשטח. במקום כ-20 משפחות.

הר עיבל
היישוב היהודי הראשון שהוקם על הר עיבל, בסמוך לאתר המקראי "מזבח יהושע". מיקומו האסטרטגי נובע מגובהו, ממרכזיותו ומנוכחות בסיס צבאי במקום. דגן הצהיר כי בעתיד יגורו בו 600 משפחות. חודש לאחר העלייה לקרקע נפתחה בו שלוחה של ישיבת אלון מורה.

עמק דותן
ממוקם סמוך לעמק דותן המקראי, שבו על פי המסורת חיפש יוסף את אחיו, ולבור יוסף, וסמוך למקום שבו שכן מחנה חטיבת מנשה שנעקר בגירוש. את הגרעין מובילים בוגרי מוסדות קדם-צבאיים שלוחות של המכינה בברוכין. בראשות הרב חיים ברוך. כיום במקור 25 משפחות.

רחבעם
יושב על כביש חוצה שומרון, סמוך ליישוב מגדלים, ועשר משפחות חלוציות עלו אליו. הוא קרוי על שמו של רחבעם זאבי, והקמתו אמורה לחזק את הביטחון בתנועה בין לב השומרון לבקעה.

גבע שומרון
היישוב הוקם בשטח שבו שכן בעבר בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, סמוך ליישוב שא-נור בצפון השומרון. את הגרעין המיישב מהווים בוגרי ישיבת ההסדר רמת גן, שהתגייסו למשימה תוך שבועות ספורים.

שלם
היישוב הוקם על רכס כביר, נמצא בסמוך לכביש 555, בין אלון מורה לאיתמר ויוצר רצף התיישבותי בין היישובים שהיו מבודדים. לפני מעל לעשור הוקם במקום מצפה בניו לזכרו של בניו לבנת הי"ד. לבנת אחיינה של שרת התרבות והספורט לשעבר לימור לבנת, נרצח בקבר יוסף בשכם על ידי קבוצת שוטרים פלסטינים צידו המערבי של המצפה ששמר על השטח לאורך השנים, משקיף לעבר הר עיבל, הר גריזים, תל שכם, קבר יוסף, הר ברכה ויצהר, אזורים שחלקם היו נטולי התיישבות יהודית לאורך שנים רבות.

רום גלבוע
ממוקם בצפון-מזרח השומרון, על גבול הבקעה, פחות מעשרה ק"מ אווירי מבית שאן, ובמרחק דקות ספורות מעמק המעיינות והקיבוצים מירב, מלכישוע ומשדה אליהו. במקום פועלת חוות גיל משה, שהוקמה אחרי אישור היישוב על ידי גיל ושחף וינר. החווה נקראת על שם גלעד זר הי"ד ומשה זר, סבו של גיל.

בנימין
מהשומרון נעבור למועצה הגדולה בישראל, מועצת בנימין. שאמנם הסתפקה בשלושה יישובים חדשים, (והתיישבות חדשה ביריחו), אך מובילה במספר היישובים הוותיקים שאושרו עם לא פחות מ-17 כאלה, לצד שבע חוות שאושרו וחלקם יהפכו בעתיד ליישוב או עיר.
מעוז צור
מחבר בין גוש דולב-טלמונים לכביש 443, במערב בנימין. בניגוד לעשרות החוות שהוקמו בבנימין, זהו יישוב מן המניין, שנחנך יממה לאחר חג הפסח. ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, אמר כי היישוב מחזק את הדרך מירושלים, שכמעט נחסמה על ידי ערבים מרמאללה. לדבריו כבר קיימת רשימת המתנה ארוכה של משפחות, והקרן לפיתוח בנימין גייסה כחצי מיליון שקלים למרכיבי ביטחון במקום.

מצוקי ארץ
מצוקי ארץ נמצא במקום אסטרטגי במיוחד, כשהוא משקיף על בקעת הירדן, בקעת ייט"ב וכביש 449. היישוב הוקם לפני כשלוש שנים כחווה חקלאית והוסדר כחלק ממהפכת ההתיישבות ביהודה ושומרון. שם היישוב נלקח מתפילת חנה. היישוב נמצא בין מבואות יריחו ותמרה, ובסמוך לכוכב השחר. ההתיישבות הראשונה במקום הייתה לפני כשלוש שנים, כשחווה חקלאית בשם "חוות נצח הראל" עלתה לשטח.

נאות הרים
נמצא דרום-מזרחית לנווה צוף, על קרקעות ממשלה לאורך כביש 450. הוא נכלל באזור שנקרא מרחב פיתוח עטרת, ונועד ליצור רצף התיישבותי בין גוש טלמונים ונחליאל מדרום לנווה צוף שמצפון לו. היישוב נמצא בסמוך גם לכביש 465, כביש חוצה בנימין, ויחזק את ההתיישבות באזור. האזור היה מוקד משמעותי של ניסיונות השתלטות לא חוקיים על ידי הכפרים הערביים באזור.

הקמת היישוב חיזקה את האחיזה הישראלית במקום, ביססה רצף התיישבותי וקטעה את ניסיונות ההשתלטות הלא חוקיים. הכפרים הערביים הסמוכים הם כובאר, בוראהם, ג'יביא ונבי סאלח. הכפר כובאר, שחלקו הגדול יושב בשטח C, הוציא לאורך השנים 18 מחבלים שרצחו יהודים, ביניהם מרואן ברגותי, רוצחי משפחת סולומון בנווה צוף ומבצעי פיגוע הירי בגבעת אסף.
ההתיישבות ביריחו
בשבוע שעבר מועצת בנימין ותנועת נחלה היכו את העולם כולו בהלם, עם כניסת משפחות יהודיות לשמונה בתים בעיר הערבית אחרי מבצע חשאי שכלל את רכישת הבתים. מדובר בהתיישבות הראשונה ביו"ש בעיר ערבית, חוץ מחברון. הבתים שנבנו בשטח C, סמוך לשטח A, מסמלים צעד חדש ומשמעותי במהפכת ההתיישבות.

גוש עציון
גוש עציון היא המועצה שגדלה בשנה האחרונה במספר התושבים יותר מכל מועצה אחרת, עם גידול של 5.1% במספר התושבים, יותר מפי 3 מהממוצע הארצי שעומד על 1.6%. חוץ משלושת היישובים שעלו, שישה יישובים וותיקים אושרו, וחמישה נוספים בתהליכי הקמה מה שמכפיל את יישובי המועצה מ-14 ל-28.
גד נתן
גד נתן ממוקם דרומית ליישוב מרום יהודה (מעלות חלחול) שבתהליכי הסדרה. הוא חלק מיצירת רצף התיישבותי יהודי משגשג מגוש עציון לכיוון עיר האבות חברון וקריית ארבע. שמו של היישוב הוא על שם הנביאים גד ונתן שפעלו בימי דוד המלך ועל פי המסורת ניבאו באזור חברון. הוא נמצא בין ציר 60 לכביש 35, קרוב לצומת העוקפים, ובין הערים הערביות חלחול וסעיר. ומחזק את ההתיישבות באזור כרמי צור, שעד לפני זמן קצר היה יישוב מבודד.

אביה (שדמה)
יישוב שמקרב את מזרח גוש עציון לירושלים, ונמצא דקות ספורות מהר חומה. הוא סמוך לכביש 398 וממוקם בגובה 585 מטרים מעל פני הים. היישוב התחיל את דרכו במחנה שדמה הנטוש, ששימש כבסיס של גדוד הנח"ל המוצנח (גדוד 50) של חטיבת הצנחנים, ומתגוררות בו כעשר משפחות. לפני כעשור אישר שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן להקים בית חולים פלסטיני במקום, אך התוכנית לא יצאה לפועל, ובמקומה קם היישוב.

מעלה ערוגות
יישוב היסטורי בין אפרת לתקוע, שמחבר בין מזרח ומערב גוש עציון. הוא שוכן מעל צומת עמוס (צומת ה-T) בגובה של 760 מטרים, מעל נחל ערוגות שהעניק לו את שמו, ומתחבר לתקוע ולאפרת דרך כביש 3157. עד להקמת היישוב היו עשרה קילומטרים בלי יישוב יהודי בין מזרח הגוש למערבו, וצומת עמוס סבלה מטרור רב. כיום ביישוב 12 משפחות.

בקעת הירדן
שטחה של המועצה האזורית בקעת הירדן, נפרש על לא פחות -840,000 דונם מה שמאפיין אותה בחוות רבות, אבל גם שם מהפכת היישובים לא פסחה. מעבר לשני היישובים שכבר הוקמו, בתי היישוב אלישע כבר עלו לקרקע, והעלייה הרשמית בקרוב.
בתרון
מושב חקלאי מוסדר, שעולה על הקרקע בליווי הדוק של השומר החדש, קק"ל והחטיבה להתיישבות. הוא נמצא על כביש 90, מדרום לחמדת, שלושה קילומטרים מנהר הירדן. בארבע השנים שלפני הקמת היישוב הייתה במקום חווה בשם "גושן הדרומית", ששמרה על השטח. כיום ביישוב 17 משפחות.

גודר
שוכן בצומת דרכים מרכזי בצפון הבקעה, על כביש 5799 שמחבר בין טובאס למשכיות. הכביש מוביל לציר אלון, עורק התנועה המרכזי של בקעת הירדן, שמחבר את היישוב צפונה לבית שאן, כ-25 ק"מ משם, ודרומה לבנימין ולירושלים. היישוב שוכן למרגלות הר גדיר, שממנו נגזר שמו. כיום ביישוב שמונה משפחות.

בסמוך ליישוב נמצא אתר המעיינות החמים חמאם אל מליח, על נחל מלחה הזורם אל הירדן. האתר נטוש שנים, והזנחה ממושכת הובילה לירידה באיכות המים, שאינם מתאימים כיום לרחצה. בעבר פעל במקום בסיס צנחנים על שם האתר, שננטש לאחר שחטיבת הצנחנים הקימה בסיס אימונים חטיבתי באזור שומריה.
הר חברון
במועצה אזורית הר חברון, עלה לשטח גוש יישובים חדש שלם: "גוש מערב יהודה", שניים מהיישובים עלו כבר לקרקע, והשניים האחרים צפויים להעלות בקרוב.
מקדה
מקדה (דורן) הוקם על שטח מוצב צבאי שנטש צה"ל לפני 21 שנים, ומייצר יחד עם כרמי יהודה רצף התיישבותי מהיישוב אשכולות בדרום ועד לתלם ואדורה. בהמשך יעלו גם מגד ומעלה ענב, שישלימו את הגוש. כיום מתגוררות ביישוב 12 משפחות.

כרמי יהודה
הראשון מבין ארבעה יישובים חדשים שהמועצה האזורית הר חברון מקדמת באזור, לצד מקדה, מגד ומעלה ענב. היישוב נבנה על כרם שהקימו מתיישבים, והוא נועד ליצור רצף התיישבותי חדש מאזור אשכולות ועד תלם. מדובר בהתיישבות החדשה הראשונה בגוש מערב יהודה מזה כ-30 שנה.

אחרי עשורים שלא הוקם יישוב חדש ביהודה ושומרון, המציאות בשטח השתנתה לגמרי. פה סקרנו רק את 21 היישובים החדשים, אבל זה רק קצה המהפכה שחוללה שינוי דרמטי בשטח. לנו נותר רק לקוות שבעוד שנה תהיה לנו כתבה בסגנון הזה, ולא כתבה שמסכמת הריסות ופינויים.
ישראל גנץ ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין, הוא בין האנשים המשמעותים שעומדים מאחורי המהפכה, דיברנו איתו על ההתקדמות המדהימה, על מה נשאר לעשות, והאם המהפכה בסכנה תחת ממשלת שמאל
איך אתה רואה את המהפכה מנקודת המבט שלך?
כדי להבין את המהפכה צריך להבין את השינוי בתפיסה. במשך שנים, המדיניות של ממשלות ישראל הייתה להקפיא את המצב ביהודה ושומרון. בפועל, המשמעות הייתה להקפיא את ההתיישבות, להיאבק איתנו על כל תב"ע ועל כל בית, ובמקביל לאפשר לערבים להשתולל ולהשתלט על השטחים הפתוחים. אי אפשר להקפיא רק צד אחד ולצפות שהמציאות תישאר במקום.

הממשלה הנוכחית שינתה את התפיסה הזאת. לראשונה מתייחסים לתושבים שלנו כאזרחים נורמטיביים, שזכאים לקבל את כל מה שאזרח במדינת ישראל צריך לקבל. הממשלה הבינה שיהודה ושומרון הם חומת המגן של מדינת ישראל, ופעלה לחזק ולטפח את ההתיישבות. היה לה גם האומץ לומר את זה לכל העולם. מתוך התפיסה הזאת נגזרים הכבישים, היישובים, החוות וההשקעה בתשתיות.
אנחנו בונים היום את התשתית למיליון תושבים בבנימין, יהודה ושומרון. לצד הצמיחה הזאת אנחנו מקדמים מהפכה באיכות החיים: חינוך מצוין, תרבות, פנאי, מקומות בילוי ותעסוקה. אנחנו רוצים שמשפחה שבוחרת לחיות כאן תוכל למצוא קרוב לבית את כל מה שהיא צריכה. יחד עם הממשלה אנחנו הופכים את החזון הזה למציאות בשטח.
עלו לקרקע בערך מחצית מהיישובים שאושרו. מה הסיבות לכך ואיפה עומדים היתר?
צריך לזכור שיש יישובים בנגב שקיבלו החלטת ממשלה לפני 15 שנה ועדיין לא קמו. היישובים בבנימין, יהודה ושומרון קמים בקצב מהיר מאוד. הקמת יישוב מחייבת שיתוף פעולה משמעותי בין משרדי הממשלה, קידום תשתיות, שינויי צווי אלוף והיערכות לקליטת משפחות. אנחנו מקדמים את הדברים האלה במקביל, וההחלטות הופכות ליישובים בשטח.

אנחנו עובדים על פי סדר עדיפויות ברור ומעלים תחילה את היישובים בנקודות החשובות ביותר, לצד קידום ההיערכות להקמת יתר היישובים. אנחנו לא מתייחסים לשיקולים מבצעיים. המטרה שלנו היא לממש את כל ההחלטות ולהקים יישובים חזקים שיוכלו לצמוח לאורך שנים.
מה בעיניך הדבר הכי גדול במהפכה?
התשתיות. בראשן שבעה מיליארד שקלים בכבישים שמחברים את יהודה ושומרון למדינת ישראל, ולצידם קליטה סלולרית, מים וחשמל. במשך שנים דיברו על מיליון תושבים ביהודה ושומרון. כדי להגשים את היעד הזה צריך לבנות את מערכות התשתית שיכולות לשאת את הצמיחה הזאת.
כשאנחנו מחברים את היישובים לכבישים המרכזיים ולמרכזי התעסוקה, מקצרים מרחקים ומפתחים את מערכות המים, החשמל והתקשורת, אנחנו מאפשרים להתיישבות לגדול בהיקפים שלא הכרנו. זו הדרך להגיע למיליון תושבים בבנימין, יהודה ושומרון. כך נראים חיים ריבוניים: מדינה שמתכננת קדימה, משקיעה בשטח ומעניקה לאזרחים שלה את התשתיות שהם צריכים.
מה הצעד הבא?
יש לא מעט צעדים הבאים, ואנחנו רצים קדימה. יש לנו עוד יישובים ועוד חוות להעלות, עוד בנייה לקדם ועוד תשתיות לפתח. במקביל אנחנו ממשיכים להרחיב את אפשרויות התרבות, הפנאי והתעסוקה. יחד עם הממשלה עשינו שינוי משמעותי מאוד, אבל עוד לא סיימנו.

הצעד הבא חייב להיות גם ביטול הסכמי אוסלו. צריך להפסיק לנהל את המציאות לפי החלוקה לשטחי A, B ו-C, ולקחת אחריות על השטחים הפתוחים. אנחנו לא יכולים להמשיך לפעול בתוך תפיסה שמגבילה את האחיזה שלנו ומאפשרת לצד השני לקבוע עובדות בשטח. האחיזה בשטחים האלה היא תנאי לביטחון שלנו וליכולת שלנו להתקיים כאן. את השינוי שהתחלנו צריך להשלים גם במדיניות.
האם ההמשך בסכנה במקרה של ממשלת שמאל?
בהחלט. כששומעים את הדברים של יאיר גולן, מבינים עד כמה הכיוון הזה מסוכן להתיישבות. ממשלת שמאל שתישען על המפלגות הערביות עלולה להחזיר אותנו למדיניות ההקפאה ולהעמיד את עתיד ההתיישבות ואת ההחלטות הביטחוניות החשובות ביותר בתלות פוליטית שאסור לקבל.

התפיסה בעבר הייתה בעיקר תפיסה של מגננה: לשלם לערבים, להעביר עוד כסף ולקוות שבתמורה נקבל שקט. שבעה באוקטובר הוכיח לאן התפיסה הזאת מובילה. אם נחזור למגננה, נחטוף עוד שבעה באוקטובר. הרש״פ היא רשות מושחתת ומעודדת טרור, שמסיתה נגד ישראל ומשלמת למחבלים. צריך לפרק אותה ולהבטיח שליטה ביטחונית ישראלית מלאה.
האחיזה שלנו ביהודה ושומרון מגינה על גוש דן, על נתניה, על עפולה ועל הכבישים המרכזיים של המדינה. אם לא נהיה כאן, אויבינו יהיו כאן. לכן המשך חיזוק ההתיישבות והמעבר ממגננה ליוזמה הם אחריות לאומית לביטחון של כל משפחה בישראל.
