מגורשי גוש קטיף ראו בשנת התשס"ה את מפעל חייהם מתרסק לרסיסים, 21 יישובים פורחים ברצועת עזה (16 היו שייכים לגוש) נחרבו וניתנו לאויב. אבל תושבי הגוש לא נשברו, ולצד החלום לחזור הביתה, המשיכו להפריח את ארץ ישראל ולהקים יישובים ושכונות חדשות ומשמעותיות.

התרומה של המגורשים הייתה אדירה. עשרה יישובים חדשים הוקמו, 15 קהילות שהרחיבו יישובים קיימים, 2 שכונות חדשות הוקמו וקיבוץ אחד אוכלס בחדש.

יישובים חדשים שהוקמו: באר גנים, בני דקלים, בני נצרים, גני טל, כרמי קטיף, נווה, נטע, נצר חזני, שבי דרום, ניצן ב'
קהילות שהרחיבו יישובים: אבני איתן, בוסתן הגליל, בית חגי, בת הדר, טנא עומרים, יד בנימין, יד חנה, כרמיה, מבקיעים, משכיות, נווה ים, ניצן, פלמחים, שוקדה, תלמי יפה
שכונות חדשות: שכונת הנשיא הרצוג באשקלון, שכונת נצר אריאל באריאל
יישובים שאוכלסו מחדש: שומריה

החוק לביטול הגירוש מגוש קטיף יוצא לדרך

בשבוע הקרוב נעשה היכרות עם חלק מהיישובים והקהילות החדשות שקמו מתוך ההרס. נסקור בקצרה את המרכזים שבהם.

בני דקלים: יישוב קהילתי במזרח חבל לכיש שהוקם על ידי מפוני נוה דקלים היישוב מונה כ-1,947 תושבים ומתאפיין באופי דתי-תורני הוא משמש כעוגן אזורי ומכיל מוסדות חינוך רבים, בהם בתי ספר של "נעם-צביה", אולפנה אזורית וישיבה גבוהה.
..
כרמי קטיף: יישוב קהילתי הממוקם סמוך לאמציה שבחבל לכיש, אשר הוקם על ידי מפוני מושב קטיף. היישוב מונה כ-833 תושבים, מתאפיין בצביון דתי-לאומי וכולל חיי קהילה ענפים, גני ילדים, ישיבה תיכונית, מגרשי ספורט, וממצאים ארכאולוגיים מרשימים שהתגלו בשטחו.

נווה: מושב עובדים הממוקם בחבל שלום שבנגב (סמוך לגבול מצרים), שהוקם על ידי משפחות מהיישוב בני עצמון (עצמונה) מתוך אידיאולוגיה של הפרחת השממה. היישוב מונה כ-1,450 תושבים, הוא בעל אופי תורני-לאומי בולט (כולל מכינה קדם-צבאית וישיבות) ומתבסס מבחינה כלכלית על חקלאות ושותפות בפרויקט אנרגיה סולארית נרחב.

נצר חזני: יישוב קהילתי באזור השפלה (מועצה אזורית נחל שורק) שהוקם על ידי מפוני היישוב המקורי נצר חזני מגוש קטיף. היישוב מונה כ-626 תושבים ופועלים בו מעונות יום, בית ספר לבנות ("אור חדש"), ובית כנסת מאוחד לכל העדות, תוך שימור של מסורת חקלאית.

נחל שורק, חוף אשקלון ואשכול: כאן גרים מגורשי גוש קטיף

באר גנים: יישוב קהילתי הממוקם צפונית לאשקלון (במועצה אזורית חוף אשקלון), אשר הוקם באופן רשמי בשנת 2012. ייחודו של היישוב הוא בשמו, המורכב מראשי התיבות של תשעה יישובים שפונו מגוש קטיף וצפון הרצועה: בדולח, אלי סיני, רפיח ים, גדיד, נצר חזני, יו"ד (נווה דקלים/ניסנית), ומורג. כיום מתגוררים ביישוב כ-2,968 תושבים, רובם המוחלט משתייכים לציבור הדתי-לאומי.

בני נצרים: מושב דתי-לאומי השוכן בחולות חלוצה שבמועצה האזורית אשכול, כ-800 מטרים בלבד מגבול ישראל-מצרים . היישוב הוקם בשנת 2008 על ידי קהילת מפוני היישוב נצרים, אשר התגוררו קודם לכן באופן זמני במושב יבול . כיום מתגוררים במושב כ-1,152 תושבים העוסקים בעיקר בחינוך ובחקלאות.

גני טל: מושב דתי-לאומי הממוקם במועצה האזורית נחל שורק, בסמוך למושב יסודות וקיבוץ חפץ חיים . קהילת המושב מגוש קטיף ביקשה להישאר מאוחדת, ולאחר שמונה שנות מגורים באתר זמני ביד בנימין, הם הקימו בשנת 2010 את יישוב הקבע החדש . כיום מונה המושב כ-1,070 תושבים.

21 שנה אחרי הגירוש: מגורשי ניצן עדיין בקרווילות

נטע:  יישוב קהילתי במועצה האזורית לכיש, הדרומי ביותר במועצה. הוא הוקם באופן רשמי בשנת 2012 על ידי קהילות מפוני תל קטיפא, כפר דרום ומשפחות נוספות מגוש קטיף.  הדרך להקמת היישוב לוותה במאבק משפטי מצד ארגוני איכות הסביבה, שטענו שהוא יפגע בסביבה. המאבק הסתיים ב-2009 כשבית המשפט העליון דחה סופית את העתירות של החברה להגנת הטבע. נכון לשנת 2024 מתגוררים ביישוב קרוב ל-1,000 תושבים.
.
שבי דרום: מושב קהילתי בעל אופי תורני השייך למועצה האזורית מרחבים, וממוקם צפונית-מזרחית לנתיבות . לאחר הגירוש, נעשו מספר ניסיונות שלא צלחו ליישב את מפוני כפר דרום ביישובים שונים (כמו שומריה, שוקדה ותלמי ביל"ו) . בסופו של דבר הוחלט להקים עבורם יישוב בתחומי המושב ניר עקיבא. העלייה לקרקע התקיימה במרץ 2011, תחילה לקרווילות זמניות ולאחר מכן לבתי קבע. בשנת 2017 הופרד שבי דרום מניר עקיבא והוכר כמושב עצמאי. שמו של היישוב נבחר כדי לבטא את תקוותם ואמונתם של התושבים שישובו בעתיד לכפר דרום ולגוש קטיף. היישוב מונה כיום למעלה מ-700 תושבים.

ניצן ב': בשונה מיישובי הקבע שהוקמו, ניצן ב' הוא יישוב קהילתי זמני במועצה האזורית חוף אשקלון, השוכן בחולות ניצנים סמוך ליישוב ניצן. עם הפינוי מגוש קטיף ב-2005, שוכנו מאות משפחות בהרחבה מזרחית של היישוב ניצן בכ-500 מבנים יבילים ("קרווילות"), שהיו אמורות לשמש אותן למשך כארבע שנים עד להשלמת בתי הקבע שלהן.

כאשר התברר כי התהליכים מתעכבים התכנון  הוחלט בשנת 2007 להפריד את ההרחבה ולהגדירה כיישוב עצמאי תחת השם "ניצן ב'".  נכון לשנת 2024 מתגוררים במקום כ-370 תושבים, ומספר זה הולך ויורד (בשיעור של כ-14% בשנה)  שכן עם מעבר אחרוני המפונים לבתי הקבע שלהם צפוי היישוב להיסגר ואדמתו תחזור לייעודה החקלאי.

יישובים קיימים שהורחבו / שכונות קהילתיות של מפוני גוש קטיף

נווה ים (קהילת 'אל הים'): קיבוץ השוכן על קו החוף במועצה אזורית חוף הכרמל. לאחר שנות נדודים ועיכובים רבים, אושר לקהילת 'אל הים' – המורכבת ממגורשי יישובי צפון רצועת עזה (אלי-סיני, רפיח-ים, כפר-ים ודוגית) – להתיישב ולהרחיב את הקיבוץ נווה-ים שהיה במשבר חריף. החיבור נועד להעניק למפונים בחזרה את הקרבה לים התיכון, ויחד עם זאת לסייע בשיקומו של הקיבוץ הוותיק מבחינה דמוגרפית וכלכלית.
.
משכיות: יישוב השוכן בבקעת הירדן. לאחר הפינוי מגוש קטיף, אישרו ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז בסוף שנת 2005 את הקמת היישוב והרחבתו עבור משפחות שפונו מהיישוב 'שירת הים' ומעקורים נוספים, במטרה לחזק את ההתיישבות בבקעה.

.
נצר אריאל (העיר אריאל): קהילה עירונית שהוקמה בתוך העיר אריאל שבשומרון על ידי משפחות שגורשו מהיישוב נצרים. הקהילה שמה לה למטרה לפעול למען מעורבות חברתית וערבות הדדית בעיר. במסגרת זו, פועלים בקהילה גמ"ח מזון ענק, קרן סיוע למצבי חירום, תמיכה במשפחות מילואימניקים, וכפר סטודנטים גדול המחבר בין צעירים מכל הארץ סביב זהות יהודית ועשייה חברתית.
.
טנא עומרים: יישוב קהילתי מעורב (דתיים וחילונים) בהר חברון/חבל יתיר שמונה כ-220 משפחות. היישוב הרחיב את שורותיו וקלט גם הוא מפונים מגוש קטיף, והוא מתאפיין בפסיפס אנושי מגוון, שירותי חינוך נרחבים ומוסדות קהילתיים.